חברת "yes" משתלטת על זכיינית "רשת" והמתחרה "קשת": פרק ה"אח הגדול" ששודר אתמול היה לכל הדעות מצוין עבור שידור בערוץ הילדים בגלל משימות האימה האינפנטיליות, "רוחות הרפאים" המאיימות שכאילו יצאו מ"צמרמורת", בעיקר בגלל צרחות הפחד של מירב. בעצם, אם האח לא היה מתכנן להם ליל פיג'מות ושיגועים, או מביא את סטפן, לא היה לו מה למכור. מי שצפה בערוץ 26 בשבוע החולף, כנראה התחרט על הרגע שבו רכש את הערוץ. האוויר בבית היה כל כך דחוס משעמום שאפשר היה לחתוך אותו בסכין. משהו התפוגג במתח שבתוך הבית מהרגע שישראל קיבל את הכרטיס לגמר. הייתה זו טעות לתת לדייר כרטיס 3 שבועות לפני הגמר. בעצם ניטרלו אותו ובמשך 3 שבועות הוא יהיה רגוע, שקט, נחמד ומכיל.
מי נשאר? 6 דיירים שרובם הילכו בין הטיפות במשך עונה שלמה ופחדו להגיד את דעתם האמיתית, ועכשיו לקראת הגמר, על אחת כמה וכמה. גם מירב ישראל חמת המזג שעד כה הפסיקה לבחוש בקלחת, השתתקה והיא כולה נופת צופים כלפי אביבית, אחרי ששמעה כמובן את הצעקות הלא אוהדות מבחוץ. שלא לדבר על אותו מסוק שהגיע עבור אביבית עם הכיתוב "אלפי נשים מאחורייך". אביבית הייתה מאושרת, אך עבור מירב זה היה יום שחור שייזכר לדראון עולם. יריבתה ושנואת נפשה קיבלה תעודת יושר מצד הגוף הכי חשוב במשחק הזה, והוא הקהל הנשי שיקבע מי בסוף יחייך ומי יבכה.
מצד אחד, הצעקות של כמה מכורים שטורחים להגיע לנווה אילן על מנת לאתגר את מיתרי הקול שלהם בימי חמסין אלה, גורמות לבלגן לא קטן בבית ועושות בשביל האח את העבודה. מצד שני, הן משפיעות על הדיירים שמפסיקים להיות הם עצמם, והופכים לכלי משחק בידי הצופים שיכולים לשחק בהם כאוות נפשם. לאותו קהל יש את תפקיד המקהלה היוונית, תפקיד לא פחות חשוב מהתפקיד של השחקנים הראשיים, אולם תפקיד שמפריע ומחבל, כי מה קיבלנו אחרי הצעקות? פיוס עולמי ורגיעה מרדימה. מירב אומרת לאביבית: "את תהיי אימא מפחידה טוטאלית"? (גם כשמירב מנסה להיות נחמדה זה יוצא לה עקום), בעיקר אחרי שמירב צעקה עליה רק לפני שבוע שאף אחד רציני לא יתחתן איתה? לאן הגענו? או שמירב תהיה אסירת תודה לאביבית שהצילה אותה מהמכשפה במשימה החושך, "אוי, תודה תודה אביבית שהצלת אותי" (ובלב: חבל שלא חטפת מכת חשמל). לזה ייחלנו? או בשפת העם: מה, אתה צוחק איתי אח גדול? אנחנו רוצים את הכסף חזרה.
יש מושג חדש: "גבעת הצעקות". הוא לגיטימי ומקובל על כולם, כולל על ההפקה, ואם זה כך, אולי פשוט נוציא את הדיירים מהמוסד הסגור ונפגיש אותם עם אותו קהל משתלהב ויאללה בלגן. אני תוהה: מי צריך להכתיב כאן את כללי המשחק? האח או הקהל? הרי הקהל שרוצה לראות אש, דם ותמרות עשן ולא אוויר צלול ורגוע של יערות הכרמל, יורה לעצמו ברגל כשהוא בא לצעוק, כי אחרי הצעקות הבית נכנס לקיפאון ושיתוק מערכות. אולי היה צריך להעתיק את מקום מגוריו של האח לשטח צבאי סגור שלאף אחד פשוט לא תהיה גישה אליו.
אחרי כל הרוע של שבוע שעבר, הגיע פרק חביב ומוזיקלי שאיחד את כל הבית ומריה נורא התרגשה מאווירת האחדות. אולם מתחת לפני השטח קיימת אצל הדיירים חרדה ממשית להמשך קיומם במשחק. מריה, בדרכה המתוקה, לגמרי מסכימה עם מירב שהחדשות, אדל ואביבית צריכות ללכת ולפנות מקום בגמר לוותיקים. מירב כדרכה בקודש: "אם אני הייתי סלב והייתי נכנסת לתוכנית הזאת, לא הייתי רוצה להגיע לגמר". נו שוין. עונה שלמה היא שאבה בכל שיטה אפשרית, כשרה או פסולה, את תשומת הלב של הדיירים אליה ואל צרכיה, והיא זאת שהייתה מוותרת על מקום בגמר? אתנחתא קומית.
גם רועי משקשק נורא שמא לא יגיע לגמר. הבן אדם לא מפסיק לפטפט את עצמו לדעת, בקטע של: אם אני מדבר, משמע אני קיים.
אליאב הודה בפני מירב שהוא היה רוצה להיות זה שיכבה את האור בסיום ותכלס גם די מגיע לו בעיקר כי הבן הקטן שלי נקרע ממנו. מירב כמובן פירגנה בדרכה המיוחדת. "זה שבחרת להיות פרווה, זה טוב, ככה אתה תנצח". הייתה פה בעצם פנייה לצופים: מה אתם מטומטמים? תצביעו בשביל השעמום הזה שלא עשה כלום כל העונה? אוי העורמה העורמה.
נאום "הגבר" של אליאב בחדר האח, אחרי שנבהל מהליצן המפחיד, היה מביך ומוזר. האם הוא מיועד לניצחון? למי אכפת? בשלב זה אני מרגישה כמו אותו רעב שנכנס למסעדה והמלצר כל כך מתמהמה, שעד שהוא מגיש לי את האוכל, כבר עבר לי התיאבון.
ומה עם סטפן, כוכב הפרסומת הכי מדוברת של "yes", שניתר בין הזכייניות באותה שעת פריים טיים. והרי לכם דרך מתוחכמת להכניס תוכן שיווקי לטלוויזיה, מה שנקרא בעברית פשוטה פרסומת סמויה. אלא שקשת עשו תרגיל מכוער, הבטיחו את סטפן במסלול המכשולים של "נינג'ה ישראל", ואז הציגו רק פורמו לעונת הוי.אי.פי בהשתתפותו שתשודר בעתיד. אז אחרי הפאשלה של חברת הכבלים "HOT" ששידרה למנוייה פורנו בערוץ החי של האח הגדול, באמת מגיע פרס מיוחד למתחרה שלה, "yes", שעמדה בסטנדרטים המתבקשים.
