עוד בתחילת הפרק הראשון של "אהבה ושקרים" עולה בי השאלה הגדולה והקיומית "למה?". למה בעצם אנחנו צריכים את הפורמט הזה? למה בעצם להביא שלושה זוגות לאולפן, שרק אחד מהם הוא זוג אמיתי והשניים האחרים מתחזים לנאהבים? למה צריך להעמיד אותם מול "פאנל של סלבריטאים שחושבים שהם יודעים דבר או שניים על אהבה, שינסו לזהות מי מבין הזוגות הוא הזוג האמיתי"? מה המטרה של כל הדבר הזה? מה אנחנו יכולים להפיק מרעיון הזה? מה אנחנו בעצם בוחנים כאן? כל כך הרבה שאלות ורק אילנית לוי אחת. וגם רק זוג אמיתי אחד, כמובן.

בתוכנית הבכורה, לתפקיד "פאנל הסלבריטאים", לוהקו רון שובל, רני גרינשפן ואמירם טובים, שיושבים להם ומלהגים בזמן שהמנחה עושה כמה סלטות באוויר בעת הצגתם כדי להסביר מה הופך אותם למומחים לזוגיות ולכאלו ש"יודעים לזהות אהבת אמת כשהם רואים אותה". גרינשפן עלתה מקנדה כדי להיות עם בן הזוג הישראלי - היא בטוח לא תפספס אהבת אמת. רון שובל נשוי 15 שנה, שזה כמובן הופך אותו למומחה ל"אהבת אמת", וטובים מוותר מראש על הטייטל ומכריז "אין לי מושג באהבה, אני לא מבין בזה עד כדי כך שהייתי בטוח שאילנית עדיין יוצאת עם אייל גולן". ספוילר: אף אחד מהם לא יצליח "לזהות אהבת אמת".



מול השופטים נעמדו ראשונים אבי וחגית - זוג ישראלי שכאילו נלקח ממופע סטנדאפ בשנות התשעים וסימן וי ליד כל סטראוטיפ על נישואין, כמו ריבים על ניקיון או ההחלטה אם לתת לילדה 100 שקל. אחריהם מגיעים רודיקה בת ה-47 וסיוון בן ה-23, שנפגשו בסדנת מיניות ואהבה ומאז, במשך שלוש השנים האחרונות מנהלים זוגיות פתוחה ומתרגלים טנטרה. את שלישיית הזוגות מסיימים אחי נתן, כוכב "האח הגדול" בעברו, ו"מוזיקאי, יוצר. הוצאתי אלבום, מופיע בארץ" - בהווה, שכמובן הגיע כדי לבחון את אהבתו, לא כדי לקדם את הקריירה, ובת זוגו בר חן, "סטודנטית למשפטים, מדריכת חדר כושר וברמנית בסופי שבוע".

כדי למלא 44 דקות שידור נטו, הזוגות עוברים מבחנים שונים ומשונים כמו הצגה עצמית, צילום סרטון ביתי, שחזור הנשיקה הראשונה ועמידה למבחן שאלות השופטים. השופטים מצידם מנסים לשחק אותה כאילו הם מנחשים מיהו הזוג האמיתי בזמן שהם נלחמים ביניהם על זמן מסך עם בדיחות עבשות בנושא זוגיות. בעוד הסטנדאפיסטים מריצים בדיחות שהם שולפים מהשרוול, ההלצות העוקצניות של לוי נשמעות מוכתבות יותר ממשיבון קולי, "אתם לא יכולים לשאול שאלות בשלב הזה, אבל לרכל - בכיף". לוי היא מנחה מוכשרת ורהוטה, אך דווקא לתוכנית שמבוססת על הרבה בדיחות שאמורות להחזיק תוכן ששואף לאפס, ניתן היה ללהק מישהו שהמקצוע שלו זה להיות מצחיק. עם איחוד "רשת" ו"ערוץ עשר", יהיו לא מעט כאלה שיחפשו עבודה.


.
לקראת סוף הפרק, כנראה על ידי כוח עליון, מתגנבת למוחי התשובה לשאלה ששאלתי בתחילתו, "למה?". וההסבר הוא "כי פיצול", כי בזכיינית "קשת" מנסים להתאים את עצמם למציאות התלת-ערוצית בטלוויזיה, או לפחות ניסו לעשות זאת כשהגו את התוכנית לפני ההודעה על המיזוג הצפוי - ולהפיק תכנית בשקל ותשעים, (או שקל ושמונים ותשע אגורות, אם להיות מדויקים). למה להביא תסריטאים, עיתונאים, אורחים שידברו על ענייני היום, כפי שנהוג לעשות בשעות המאוחרות של לוח השידורים - אם אפשר לצלם 4 תוכניות ברצף בהן סלבס מתחלפים מריצים דאחקות, ולשבץ אותן מתי שצריך לסתום איזה חור.

ממש כמו הטלנובלה האלמותית והבדויה "אהבות ושקרים" ששודרה לפני למעלה מעשור ב"שידורי המהפכה", "אהבה ושקרים" עם אילנית לוי, מרגישה כמו פארודיה, בדיחה על הז'אנר שאותו היא מייצגת. רק שב"אהבה ושקרים", זה נעשה עם מעט מדי מודעות עצמית, וכמות תוכן שמתאימה למערכון של 5 דקות ולא לפרק שאמור למלא עם פרסומות כמעט שעת שידור.

אם ב"קשת" רוצים לחסוך עוד קצת, אפשר להציע את שני הזוגות שאינם מנהלים זוגיות לתוכניתו של חיים אתגר "המתחזים" ולהנפיק שני פרקים שימלאו עוד 90 דקות שידור.