שלא לדבר על פאנל הפרשנים באולפן שישי אמש, שאף הוא דן רק על איראן וחיזבאללה, אבל אף מילה על מה שקרה בשביעי באוקטובר, בתחילת כל הסמטוחה הצבאית, הביטחונית והמדינית שאליה נקלענו, שגבתה אלפי קורבנות. אף מילה לא הוזכרה באותו עניין בשולחן הפאנליסטים. גם נושא ועדת חקירה ממלכתית כבר ירד מהפרק, בדיוק כמו שנתניהו שאף ורצה. ועדת החקירה לא מוזכרת, ולא רק אתמול במהדורה, אלא בשום מהדורה אחרת או ערוץ חדשות אחר, שאחריהם אני עוקבת באדיקות רבה לאורך התקופה האחרונה.
אירועי אוקטובר ונושא ועדת חקירה ממלכתית מתמסמסים, ולבסוף יתאיידו, וזה הניצחון המוחלט של נתניהו, עליו אני מדברת. נתניהו השיג את מבוקשו, והוא לא צריך יותר לחשוש שמא אירועי השביעי באוקטובר ייזכרו לו לדיראון עולם וייחרטו על דפי ההיסטוריה, כי את מקומם יתפוס אירוע היסטורי אחר ומשמעותי והוא: תקיפה באיראן, חיסול בכירים ופתיחת משא ומתן להסכם שלום עם הממשלה בלבנון.
סוף סוף, אחרי שמזמן הממשלה בלבנון הושיטה יד לשלום ולהסכם, וכבר מזמן יכלה הממשלה והעומד בראשה להיענות להושטת היד הזו ואולי כך למנוע את מתקפת חיזבאללה בצפון שהביאה להרוגים ונזקים נוראיים, עכשיו ראש הממשלה, ולא חלילה וחס על דעת עצמו, אלא בלחץ אמריקאי, החליט להושיט יד בחזרה לממשלת לבנון.
ועכשיו, כל אותם תושבי הצפון תומכי נתניהו והליכוד יתחילו לזמר זמירות אחרות מאלה שזימרו לאחרונה, בהן ביקרו קשות את הממשלה. עכשיו הם יצהלו ויכריזו שהנה נתניהו הביא סוף סוף את השלום עם לבנון והפסיק את ההתקפות עליהם מצד חיזבאללה, ובא לציון ולצפון גואל.
אז ממש לא. בא לביבי הגואל, וכל מי שעוד פקפק והיסס מצד תומכי נתניהו בצפון האם שוב לשים בקלפי בבחירות הבאות את הפתק עבור הליכוד, לא יפקפק יותר. ידו לא תרעד כאשר שוב, בפעם המי יודע כמה, ישים את הפתק עבור אותה ממשלה וראש ממשלה שהפקירו אותם, כי הרי סוף טוב הכול טוב: נתניהו עשה שלום עם ממשלת לבנון ועכשיו אין שום צידוק לבגוד בו ולא להצביע עבורו שוב. בעיקר כאשר האופוזיציה בינתיים משחקת בקקה, ובמקום להתאחד ולהשיב מלחמה שערה לקואליציה, רבה בינה לבין עצמה מי יעמוד בראשה.
לכן, נתניהו לא יכול היה לבחור בעיתוי נכון יותר מאשר עכשיו, כאשר כל המערכות תוקפות אותו על כך שלא השגנו ניצחון מוחלט נגד איראן או חיזבאללה, לזרוק את הקלף המנצח שלו ולהגיד: מה אתם רוצים? הנה, אני פותח בשיחות ישירות עם ממשלת לבנון ומאמץ את האסטרטגיה שאתם רציתם בה, אסטרטגיה מדינית ולא רק צבאית.
איך יגיד דדי שמחי למהלך?
הרי לאורך תקופה ארוכה אתה יושב בפאנל וטוען שצריך לנצח בכל מחיר בכל החזיתות ושצה"ל מסוגל לכך ואסור לוותר, אך כשמתקילים אותך עם שאלה לגמרי הגיונית - מה יקרה אם ארה"ב לא תאפשר - אתה עונה ב"אז מה רע בכך"? לא הבנתי. מה בדיוק רע במה? או מה טוב בזה? שהמלחמה תיפסק בגלל שארה"ב כפתה עלינו להפסיק? או מה טוב בזה שהמלחמה תיפסק לאלתר? הרי אתה טוען שהיא לא צריכה להיפסק, אז אולי תחליט.
לא שמעתי תגובה הגיונית משמחי, מלבד אותם מנטרות שהוא חוזר עליהן שוב ושוב, שמאחוריהן קיים רצון להגן על הממשלה והעומד בראשה בכל מחיר, גם במחיר רציונל פשוט והתעלמות מהעובדות בשטח, ואחיזה במין אשליה שכל העולם יום אחד יכרע ברך בפני ישראל ויעריץ אותה על כוחה ועוצמתה, כולל מדינות המפרץ, ולבסוף יתגשם - לא חלילה חזון אחרית הימים, אלא חזון של שלום, שגשוג ופריחה עבור כל המזרח התיכון. ואמרו אמן.
הביקורת הסמויה של צחי הנגבי
ועוד באולפן שישי אמש: ביקורת נוקבת על הממשלה ועל נתניהו מצד הורים של טייסים המסכנים עצמם בטיסותיהם באיראן, על היחס המזלזל של הממשלה וראשה באותם טייסים אמיצים שעשו מה שאף טייס אחר בעולם לא עשה. אומרת אחת האימהות שמצד אחד טוען ראש הממשלה ש"מי צריך את הטייסים כי יש את הממשלה", ושר אחר שולח אותם "לעזאזל", ומצד שני מעניק ראש הממשלה פרס הערכה והצטיינות למפקד חיל האוויר - והיא לא קונה את זה ורואה באקט הזה ציניות מוחלטת.
ואוסיף: הרי הפעם, אם איראן תפתח את מיצרי הורמוז שעליהם היא הכריזה בעלות מוחלטת, היא תגבה מכל ספינה שתעבור סכומי כסף שיעזרו לה אף להשתקם ממצבה הכלכלי הרעוע. בל נשכח שבגלל מצבה הכלכלי הרעוע אנשים בהמוניהם יצאו לרחובות איראן והפגינו, כך שגם היעד שישראל וארה"ב הציבו לעצמן - שאולי המלחמה באיראן תשכנע את תושביה לצאת ולהפגין שוב - לא יתממש אם המצב הכלכלי ישתפר. מה עוד שהם מציבים עכשיו תנאים משלהם להסרת הסנקציות, והרי לכם משטר שימשיך לעמוד על כנו בלי התנגדות מבפנים.
התרעות פיקוד העורף