אחרי שהזוג שכולם היו בטוחים (וממש רציתי) שינצחו, הודח, גיליתי שאני אוהבת את כולם. גם את הזוג שכאילו יצא עכשיו מתוך סטורי באינסטוש, מעודדת את כולם, מתאכזבת כשהם לא מצליחים למצוא את הרמז (הכרטיסייה עם תמונת הצמיד ממש מתחת לאף שלכם!) ונשאבת לרגעי המתח - גם אני כבר רוצה לראות את יהודה! די נדיר ל"לא אוהבת תוכניות ריאליטי" כמוני.
למה הם כל כך אהובים? אם איכשהו פספסתם, אלה הזוגות שהגיעו לרבע הגמר - וגם אלה שמבחינתי כבר ניצחו, למרות שיהודה כבר אמר להם את המשפט: "בשבילכם המירוץ נגמר".
הזוג הירוק ("מי אמר שכדורגלנים טיפשים?") טום שלח ואלמוג אוחיון
הם שחקני כדורגל שהכירו כששיחקו בהפועל כפר סבא, ולאלמוג יש אילן יוחסין מרשים - אביו הוא שחקן העבר אמיר שלח, סבו הוא יצחק שום. מודה, נפלתי לסטיגמה וחשבתי (כמו שציפו בהפקה) שהם יהיו טובים במשימות פיזיות, במחשבה קצת פחות. ואני שמחה לומר שטעיתי.
השניים האלה "אוכלים בלי מלח" גם משימות אסטרטגיה שאחרים מתעכבים בהם, ולא מתביישים להראות מגוחכים כשצריך (סצנת אלמוג עם שמלה במשימת המנוף בג'מייקה, גרמה לכל הצופים בסלון שלי להתגלגל מצחוק) והרגע שבו טום הצליח לפענח במהירות את חידת הצמיד וקוד הצבעים בג'מייקה, והשניים עלו על מונית לנקודת הסיום היה רגע של שמחה קטנה (בלי ציניות).
נראה שבאמת יש שם חברות אמיתית שעוזרת להם להתמודד עם רגעים קשים, ולא להתבייש אפילו להזיל דמעה בטלוויזיה. הירוק שולט, והשניים האלה נראים מועמדים רציניים לניצחון.
הזוג השחור ("עוד פעם מדרגות?") שלומי יפרח ואסף זגה
השניים שמוכרים מעולם הטלוויזיה והתיאטרון (אבל לא ב"איי ליסט"), הגיעו כאנדר-דוגים. זוג שמנמנים חמודים, שבעצמם לא האמינו שיצליחו. בקטעי המירוץ הראשונים הם סיימו כמעט תמיד בתחתית הרשימה, והגיעו קצרי נשימה לשטיח כשהם בטוחים שהפעם זה הסוף.
רגע השפל הגדול היה משימת המבצר בקרואטיה - שם שלומי נכשל שוב ושוב בספירה, ולמעשה עלה וירד למעלה מ-1000 מדרגות! השחורים עשו "תחייה" של ממש ומהנקודה הנמוכה הגיעו לצמרת ולמקומות הראשונים, וכאשר קיבלו החלטה אמיצה ועשו משימת קיצור דרך בגיאורגיה, מה שהוביל אותם לבניית "הר" של כוסות יין, הוכיחו יכולת חשיבה ואסטרטגיה מדהימה.
הם מרימים אחד את השני, לא מתייאשים ולמרות הגעגועים הביתה (שלומי יצא למירוץ זמן קצר אחרי לידת בנו הבכור), הם מצליחים עד כה בענק, ולא תאמינו כמה אנשים בבית מחזיקים לכם אצבעות (כי וואלה, לראות אתכם זה לראות אותנו...).
הזוג הירוק בקבוק מאי חטואל ואיתי און (יש לנו רק שאלה אחת ואתם יודעים מהי)
חטואל בת 32, גרה בתל אביב ונשואה לאיתי (אחר) און בן 32, גר ביפו עם בת זוגו, ירדן, והוא בעל מסעדה. הם ידידים טובים, הקשר ביניהם נראה מצוין, אבל לכל אחד מהם יש בן/בת זוג אחר, אז מה הפלא שהשאלה הראשונה שכל אחד רוצה לדעת, וגם שאר המתמודדים שאלו אותם, הייתה מה חושבים על זה בני הזוג שלהם? אז... בני הזוג בסדר עם זה (לטענתם), הם חברים טובים ולא בצורה רומנטית, אבל מה שחשוב כאן זה המירוץ שלהם, ועד כה הם נותנים הצגה.
השיא היה כאשר סיימו את משימת השולחן הקשה מאוד בגיאורגיה, ואז עצרו כדי לעשות את המשימה שוב עבור עמרי, קטוע רגל (ואלוף אמיתי!) שלא יכול היה לבצע אותה בעצמו. זה הרגע שבו עם ישראל (רק תעשו חיפוש ברשתות החברתיות) התאהב בהם. מאי ואיתי, תתעלמו מרעשי הרקע והשאלות, וקדימה לגמר.
הזוג הלבן אור ("איך אפשר להירדם בדרך למשימה") אוחנה ועדי ("שולח אותך לחטוב עצים בכפר") עצמי
הם זוג נשוי, הורים לשתי בנות, ובהתחלה, מודה, לא הצלחתי להתחבר אליהם. אישיות ה-"בלי חארטות" של אור, יחסי הקנאה והרכושנות כלפי אשתו, הקטנה והבובתית, עוררו בי אנטגוניזם. אבל, במירוץ כמו במירוץ, יש דברים נסתרים.
מי חשב שאור יישבר במשימת ריקוד אותנטי, ומי האמין שעדי העדינה תצליח לחטוב עצים? והרגע בו השניים עצרו הכל כדי לעזור לאזי ודניאל שנתקעו עם פנצ'ר, למרות לחץ הזמן, היה כנראה נקודת המפנה.
בפרק של אתמול (שלישי) נאלץ אור להתמודד עם קושי עצום, ובמשימת ערבוב הזוגות הוא הוכרח "לשחרר" ואפילו להתמודד נגד אשתו. אז אם נשתמש במילה שפסיכולוגים, וגם יוצרי תוכן, אוהבים, אין ספק שאור עובר כאן "תהליך", ואפילו אני מהסלון עברתי אחד כזה, קדימה הזוג הלבן!
הזוג הסגול דני ואביה ("המלך שלי") אזי בוחבוט
הם לא יחזיקו מעמד, זוגות של בת ואבא לא מגיעים רחוק במירוץ, זה מה שאמרתי לכל מי שרצה לשמוע מיד בפרק הראשון. הרגע בהונג קונג שבו השניים התבקשו לאתר סמלים על אוטובוס מרוחק באמצעות משקפת, ואזי לא הצליח לראות שום דבר, גם לא עם משקפיים. חיזק את הטענה שלי. דניאל כבר הייתה מיואשת, הזוגות האחרים עקפו אותם והם נשארו מאחור. ואז נכנסה דניאל לתפקיד המעודדת לתמונה, ונולד המשפט: "אבא, אתה יכול! אתה המלך שלי".
משם והלאה, השניים האלה הוכיחו שהם באמת יכולים להתמודד עם הכל, וכשגבר בן 55 מצליח לעשות משימות פיזיות מאתגרות ולהשאיר אבק לכל הצעירים, זו באמת השראה לכולנו, נשמע קלישאה, אבל אמיתי. היידה סגולים, תוכיחו לכולם מי אתם ונתראה על השטיח בגמר!
הם כבר ניצחו - הזוג הכתום: האחים עמרי ואיתי רוזנבליט
נכון, הם הודחו. וכמעט בכיתי כשזה קרה. הם לא הגיעו לרבע הגמר, אז אל תחפשו אותם כרגע על המסך, אבל השניים האלה הם המנצחים האמיתיים של המירוץ למיליון 2026.
עמרי הוא קצין סיירת לוחם שנפצע קשה בקרב ברצועת עזה בפברואר 2024, איבד את רגלו הימנית ועבר תהליך שיקום ארוך ומורכב. איתי, אחיו הצעיר, ליווה אותו לאורך כל תקופת השיקום, והשניים החליטו לצאת יחד למירוץ כדי להעביר מסר של כוח, חוסן והוכחה ש"הכל אפשרי".
לאורך רוב המירוץ השניים האלה השאירו אבק לכולם ("יש בכלל כתומים במירוץ? לא ראינו אותם כל היום). החשיבה האסטרטגית של עמרי. הרגישות והאינטליגנציה של איתי. התמיכה שלהם זה בזה, והאופן שבו אף משימה לא שברה אותם, גם לא מדרגות ומשימות טיפוס. הם הודחו בשלב השמיני בגיאורגיה, בגלל טעות בניווט, אבל זה בכלל לא משנה - גם בלי מיליון, אתם המנצחים!
התרעות פיקוד העורף