ריגר ישמיע קולות של גן חיות, ישאג, יקרקר, יפרשן כמו סבתא שלי, ישמיע בדיחות דיקט בעברית מרוסקת, ואני, שאהיה מוכן מראש, פשוט לא אניח למילים לחדור אליי. אפזר בסלון נרות ריחניים, כמו נזיר יוגי ארחף בנירוונה מעל פני הפרקט, אדמיין שהקולות המגיעים מהמסך הם צלצול פעמונים עדינים הנעים לאיטם ברוח הצפריר ואהנה מהכדורסל העילאי.
אתם הבנתם את זה, קוראים נכבדים? גם לסתותיכם צונחות בתדהמה? בתחת! לא פחות. לא באוזן. גם לא במערות האף. בתחת. וגם לא בין תשע לאחת עשרה, או בין חמש לשבע כמו איזה טכנאי של הוט. בין שתיים לארבע! בשעות המנוחה! בראבו. באמת בראבו. זאת גאונות, רבותיי. זאת גדולה. חדה כתער, מלוטשת כיהלום, זוכת הביאנלה של המעי הגס - אין אחד בעולם שביכולתו לתאר את עצמו טוב מזה. גבירותיי ורבותיי, קבלו אותו: זהו שמחה ריגר.
התרעות פיקוד העורף