הזיכרון הזה, של השימוש בגופה כדי להגן על חייה שלה, הפך למשא כבד שליווה אותה בכל רגע מאז. "הסתובבתי עם כל כך הרבה אשמה ונורא פחדתי ממירב. פחדתי שהיא תשנא אותי ושהיא לא תבין - כי איך מבינים בכלל סיטואציה כזאת? בטח כשזאת הבת שלך. באותו רגע לא יכולתי להתייחס לזה שזו הבת של מישהי באותו רגע, כי לא הייתה לי שום אופציה אחרת".
למרות הפחד, רפאל הבינה שהיא לא יכולה להמשיך לברוח מהמפגש עם האם, מירב. "היה איזה יום אחד שאמרתי - אני תולשת את הפלסטר. היא חיפשה אותי כל כך הרבה פעמים, ואמרתי לעצמי באיזו זכות את מתחמקת ממנה בכלל?".
הסוף של המפגש הטעון הזה היה שונה לחלוטין ממה שדמיינה. "היא חיבקה אותי כל כך חזק והיא נתנה לי כל כך הרבה אהבה. היא סלחה לי עוד לפני שאמרתי משהו".
התרעות פיקוד העורף