חרדה ודיכאון נראים לפעמים כמו שתי תופעות שונות לגמרי, באחת האדם מלא ב"מחשבות רצות" ו"לב דופק", ובשנייה נראה כי האדם שקוע בכבדות עמוקה. אבל המחקר מגלה שהן שלובות זו בזו הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב. הבנת ההבדלים והקשר העמוק ביניהן היא צעד קריטי בזיהוי נכון ובהתאמת הטיפול.
דיכאון, לעומת זאת, מתאפיין בירידה מתמשכת במצב הרוח ובאובדן הנאה ועניין, ונוטה להתמקד בהווה ובעבר, בתחושות של אובדן או חוסר תקווה. הוא עשוי להרגיש שונה מחרדה: הוא מלווה בתחושות של כבדות, עייפות וריקנות. מי שמתמודד עם אחת מאבחנות הדכאון, חווה לרוב קושי להתעניין בדברים שפעם הסבו הנאה, ולעיתים עולות מחשבות שליליות על העצמי ועל העתיד.
למרות ההבדלים, יש תסמינים משותפים לשני המצבים: קשיי ריכוז, שינויים בשינה ובתיאבון, נסיגה חברתית ועוד.
שנית, לעתים קרובות יש סדר מסוים שבו הדברים קורים: נראה כי הרבה פעמים החרדה מופיעה קודם, כבר בילדות או בגיל ההתבגרות. כשהחרדה נמשכת זמן רב מבלי שמטפלים בה, היא פועלת על הנפש כמו מנוע שרץ ״פול גז בניוטרל״ – הדלק נגמר, החלקים "מתחממים" ונשחקים, והמערכת פשוט מתישה את עצמה. הגוף והנפש מתעייפים מהמתח המתמיד, ומתוך התשישות הזו עלולים להופיע תסמינים של דיכאון.
עם זאת, הופעה של חלק מהתסמינים הבאים יכולים לרמוז לכך:
בכל מקרה של מצוקה משמעותית, מומלץ לפנות להתייעצות עם איש טיפול מוסמך כדי לקבל עזרה מקצועית.
התרעות פיקוד העורף