לדבריו, בתרחיש הבסיסי, שבו המלחמה תסתיים בשלב מוקדם יחסית, הצמיחה העולמית עשויה להיפגע ב-0.3 עד 0.4 נקודת אחוז. לעומת זאת, אם הלחימה תימשך, הפגיעה עלולה להגיע עד לנקודת אחוז שלמה. גם האינפלציה צפויה לעלות ב-200 עד 300 נקודות בסיס, ובתרחיש חמור יותר אף עד 0.9 נקודת אחוז.
לפי התחזית המעודכנת של הבנק העולמי, הצמיחה בשווקים המתעוררים ובמדינות המתפתחות צפויה לעמוד ב-2026 על 3.65%, לעומת 4% בתחזית שפורסמה באוקטובר. בתרחיש של מלחמה ממושכת יותר, הצמיחה עלולה לרדת אף ל-2.6%. במקביל, האינפלציה במדינות אלה צפויה להגיע ל-4.9% ב-2026, לעומת תחזית קודמת של 3%, ובתרחיש קיצון אף ל-6.7%.
המבחן של מצר הורמוז: השיחות בפקיסטן והחשש מהרס תשתיות האנרגיה
בתוך כך, הבנק העולמי כבר מנהל שיחות עם כמה מדינות מתפתחות, ובהן מדינות איים קטנות שאין להן מקורות אנרגיה טבעיים, על שימוש בכספים זמינים מתוכניות חירום קיימות. לדברי באנגה, הבנק מזהיר מדינות שלא למהר להקים סובסידיות אנרגיה שלא יוכלו לממן לאורך זמן, משום שמהלך כזה עלול ליצור בעתיד בעיות חמורות יותר במרחב הפיסקלי שלהן.
עוד ציין כי רבות מהמדינות המתפתחות כבר סובלות מרמות חוב גבוהות ומריביות גבוהות, מה שמגביל את יכולתן ללוות כסף כדי להתמודד עם הזינוק בעלויות האנרגיה והמוצרים האחרים.
התרסקות במפרץ: קטאר וכווית עוברות להתכווצות, סעודיה נחלשת
בדוח הכלכלי המעודכן של הבנק העולמי למזרח התיכון, צפון אפריקה, אפגניסטן ופקיסטן, נכתב כי לסכסוך הנוכחי כבר יש מחיר כלכלי כבד ומיידי על האזור. סגירת מצר הורמוז והרס תשתיות אנרגיה ותשתיות ציבוריות החלישו את התחזית ל-2026, הגדילו את התנודתיות בשווקים ופגעו בפעילות הכלכלית.
לפי הדוח, ללא איראן, הצמיחה הכוללת באזור צפויה להאט מ-4% ב-2025 ל-1.8% בלבד ב-2026 - ירידה של 2.4 נקודות אחוז לעומת תחזית ינואר. הפגיעה מרוכזת בעיקר בכלכלות מדינות המפרץ ובעיראק, שנפגעות במיוחד מן העימות. תחזית הצמיחה של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ הופחתה ב-3.1 נקודות אחוז, וכעת הן צפויות להאט מ-4.4% השנה ל-1.3% בלבד ב-2026.
לצד התחזית האזורית, הגרף שפרסם הבנק העולמי מצביע גם על הרעה בתחזיות הצמיחה של כלכלות המפרץ לשנת 2026 ברמת המדינות עצמן. סעודיה צפויה לצמוח ב-3.1%, איחוד האמירויות ובחריין ב-2.4% כל אחת, ועומאן ב-1.3%. מנגד, קטאר וכווית צפויות להתכווץ ב-5.7% וב-6.4% בהתאמה. לפי הגרף, ההרעה החדה ביותר לעומת תחזית ינואר נרשמה בקטאר ובכווית.
בבנק מדגישים כי הסיכונים עדיין נוטים כלפי מטה. אם העימות יתמשך, צפויה החרפה נוספת דרך מחירי אנרגיה ומזון גבוהים יותר, ירידה בסחר, בתיירות ובהעברות כספים, לחץ תקציבי גובר ועקירה של אוכלוסיות.