גרמניה הופכת למעצמה בטחונית
על פי פרסום ב-The Wall Street Journal, גרמניה החלה לנתב עובדים ומפעלים מתעשיית הרכב המדשדשת לעבר תעשיית הנשק - במהלך רחב היקף שמסמן שינוי היסטורי במודל הכלכלי שלה. מדובר בשינוי אסטרטגי דרמטי. על רקע התחרות הגוברת מסין, והאטה ממושכת, הנחשבת לחמורה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, גרמניה שמה לעצמה למטרה - להפוך למעצמה בטחונית.
רוסיה, איראן ומירוץ החימוש באירופה
על רקע זה, ובצל אי־ודאות גוברת סביב ערבויות הביטחון האמריקאיות והאצת מרוץ החימוש באירופה, גרמניה ממקדת מאמצים בהפיכתה לעמוד השדרה של תעשיית הביטחון האירופית.
אחת הדוגמאות הבולטות היא חברת שייפלר, ספקית רכב עולמית, שמרחיבה את פעילותה לתחום הביטחוני. החברה מייצרת כיום מנועים לרחפנים, מערכות לרכבים משוריינים ורכיבים לתעופה צבאית, ושואפת כי 10% מהכנסותיה יגיעו מתחום זה.
נראה שבממשלה בברלין נוקטת קו ברור: במקום לנסות להחיות את הכלכלה הישנה, פועלים להחליפה. מפעלים מושבתים ועובדים מיומנים שפוטרו מופנים כעת לתעשייה הביטחונית - התחום היחיד שמצליח ופורח.
הקשר הישראלי - כיפת ברזל בגרמניה
לפי נתונים רשמיים, כ־90% מהשקעות ההון סיכון האירופיות בתחום הביטחוני זורמות לחברות גרמניות - נתון המעיד על היקף השינוי. במקביל, הממשלה מקדמת שיתופי פעולה בין חברות ביטחוניות מסורתיות לחברות מתעשיות אחרות, באמצעות פלטפורמה ייעודית שמטרתה לחבר בין שרשראות אספקה שונות ולהאיץ את קצב הייצור.
גם חברות ותיקות מבצעות התאמות. חברת דויטש, שפועלת כבר 162 שנה בתחום מנועי הבעירה הפנימית, עברה הסבה מהירה לתחום הביטחוני לאחר שנפגעה מהיחלשות הכלכלה והשלכות המלחמה באוקראינה. החברה החלה לייצר מנועים למערכות ביטחוניות, רכשה סטארט-אפים והשקיעה בתחומים חדשים - מהלך שהוביל לצמיחה של 15% בהכנסות, ללא פיטורים המוניים.
המעבר של חברות תעשייתיות לתחום הביטחוני מספק יתרון נוסף: יכולת להגדיל ייצור במהירות, בניגוד לחברות ביטחוניות מסורתיות הפועלות במחזורי פיתוח ארוכים. כך למשל, למרות ביקוש גבוה, ייצור מיירטי פטריוט בארצות הברית עומד על מאות יחידות בלבד בשנה.
התרעות פיקוד העורף