לאחרונה חסם משרד האוצר האמריקאי משלוח של כ-500 מיליון דולר במזומן שהיו אמורים להגיע לבגדאד במטוס מטען. מדובר בכספי נפט עיראקיים המוחזקים בארה"ב, שנעצרו בעקבות חשש שהם יגיעו לידי המיליציות הפרו-איראניות. ההחלטה התקבלה לאחר שבועות של תקיפות כטב"מים ורקטות מצד המיליציות נגד בסיסים ודיפלומטים אמריקאיים. וושינגטון הבהירה לבגדאד כי הסיוע הכספי והביטחוני לא יתחדש עד שהממשלה תפעל נגד אותן קבוצות חמושות.
המיליציות השיעיות בעיראק נהנות מהשפעה רבה על המערכת הפוליטית והבנקאית במדינה. לפי החשד, הן השתמשו בבנקים מקומיים ובכרטיסי אשראי כדי להבריח דולרים ומימנו כך את פעילותן נגד ארצות הברית במלחמה. המתיחות מגיעה לשיא בזמן שעיראק מנסה לבחור ראש ממשלה חדש תחת לחץ כבד של טהרן. טראמפ הבהיר כי לא יאפשר העברת כספים אם הממשלה הבאה תמשיך להעניק חסות פוליטית וכלכלית לארגונים הנאמנים למשטר האייתוללות.
על פי ההערכות שפורסמו בדיווח, כמחצית מכמעט 1,000 מתקפות הכטב"מים שכוונו לעבר הממלכה הסעודית שוגרו משטחה של עיראק. בין היעדים שהותקפו ניתן למנות מתקני זיקוק בעיר ינבוע שלחוף הים האדום ושדות נפט במזרח המדינה. מעגל התקיפות לא נעצר שם; כטב"מים עיראקיים כיוונו גם לנמל התעופה האזרחי היחיד של כווית ולמטרות בבחריין, לצד פגיעה בנציגויות דיפלומטיות של כווית ואיחוד האמירויות בתוך עיראק עצמה.
ה"וול סטריט ג'ורנל" מציין כי פעילות זו של המיליציות, הכוללת ארגונים עוצמתיים כמו "גדודי חיזבאללה" העיראקיים, נועדה להרחיב את טווח האש של איראן. לנוכח האיום הקיומי שמרחף מעל משטר האייתוללות מאז פרוץ המלחמה בסוף פברואר, המיליציות פועלות כעת עם הרבה פחות ריסון, ולעיתים תחת פיקוד ישיר של משמרות המהפכה האיראניים. בכיר משמרות המהפכה, איסמעיל קאאני, אף ביקר בבגדד בסוף השבוע האחרון.
על פי סוכנות הידיעות האיראנית תסנים, איראן החליטה באופן סופי שלא להגיע מחר לשיחות המשא ומתן באסלאמאבאד, למרות איומיו של נשיא ארצות הברית וטענתו שהוא צופה "הסכם גדול" במקום חזרה ללחימה. כמו כן, בכיר איראני אמר לרויטרס כי מאמציה של פקיסטן לשכנע את ארצות הברית להסיר את המצור הימי ולשחרר את הצוות של הספינה שנתפסה לא הביאו לתוצאות.
התרעות פיקוד העורף