הדרישה הגוברת מגיעה ברובה מכלכלות מתפתחות, כאשר הבנקים המרכזיים של פולין, טורקיה, הודו וסין מובילים את מגמת הרכישה העולמית בשנים האחרונות.
הזעזועים במערכת הפיננסית העולמית, ובפרט בעקבות ההסלמה הביטחונית במזרח התיכון בסוף חודש פברואר, המחישו מחדש את חשיבותו של הזהב בעתות משבר.
גם באירופה המגמה דומה: פולין שואפת להגדיל את העתודות שלה ל-700 טונות, וצ'כיה, שרק בשנות ה-90 התייחסה לזהב כנכס "מיושן" וצמצמה יתרות, מתכננת כעת להגיע ל-100 טונות עד שנת 2028. סקר עדכני בקרב מנהלי בנקים מרכזיים מגלה כי למעלה משליש מהם מתכננים להגדיל את אחזקותיהם השנה, נתון המוכיח כי בעידן של חוסר ודאות קיצוני, המתכת הנוצצת שוב משמשת כעוגן הכלכלי היציב ביותר.
מעבר להגנה טבעית מפני אינפלציה, הזהב מספק לבנקים יתרון אסטרטגי מכריע: חסינות כמעט מוחלטת מפני סנקציות. בניגוד לאגרות חוב או פיקדונות בדולר ובאירו, זהב הוא נכס פיזי שקשה מאוד למדינות זרות להקפיא.
מגמה זו תפסה תאוצה חסרת תקדים מיד לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, אז הקפיאו מדינות המערב נכסים רוסיים בשווי עצום של כ-300 מיליארד דולר. בעקבות אותו אירוע, בנקים מרכזיים החלו לרכוש יחד למעלה מ-1,000 טונות של זהב מדי שנה - קצב כפול מזה של 2021.
התרעות פיקוד העורף