חודש מרץ 2026 היה אחד החודשים החריגים שידע ענף הקמעונאות בשנים האחרונות. המדידה החודשית הקלאסית שמתבצעת לפי מכירות למ"ר בימים פעילים לא רק שמציגה יציבות, אלא אפילו עלייה קלה בפעילות לעומת מרץ שעבר.
לעומת זאת, בחישוב הכולל שמביא בחשבון גם ימים ללא פעילות, מתקבלת תמונה של פגיעה משמעותית במכירות על רקע ימי הלחימה בתחילת החודש והשיבושים בפעילות המשק.
הרוויחו או הפסידו?
אבל מעבר לכך, מדובר בחודש חריג ממילא, כך שההשוואה הישירה למרץ בשנה שעברה פחות רלוונטית, במיוחד כשגם התאריך הלועזי של פסח השתנה ומכירות טרום החג ששנה שעברה היו במרץ השנה הוקדמו למרץ. לכן ההשוואה המעניינת באמת היא ההתפלגות הפנימית בין הקניונים, שם נרשמו פערים חדים. זו גם הסיבה שבמערכת ריס בחרו לנטרל את הימים שבהם כמעט לא הייתה פעילות, כדי לבחון את הביצועים היחסיים של המרכזים בתנאים דומים.
הקניונים שעלו, והקניונים שירדו
התמונה המפורטת מתוך הנתונים מדגישה בעיקר את הפערים בין סוגי המרכזים והקניונים עצמם. במדידה לפי מכירות למ"ר בימים פעילים, הקניונים האזוריים בלטו עם עלייה ממוצעת של כ-2.6%.
לעומת זאת, "הפאוור סנטרים", מרכזים מסחריים פתוחים, ביניהם רוב מתחמי ביג ברחביה ארץ, רשמו ירידה של כ-2.1%.
הפער הזה יכול לנבוע גם מהעדפה של צרכנים למבנה סגור שמספק תחושת ביטחון גבוהה יותר וקרבה למרחבים מוגנים. לכך ניתן להוסיף גם את תנאי מזג האוויר, כאשר גשמים שירדו מדי פעם במהלך החודש עשויים היו להטות את התנועה לטובת הקניונים על חשבון המתחמים הפתוחים.
אז מאיפה מגיעות העליות, ואיך בכל זאת חודש כזה מסתיים עם תוצאה חיובית במדידה לפי ימים פעילים? התשובה נמצאת בעיקר בקניות לקראת חג הפסח. ככל שהחודש התקדם והפעילות חזרה, הביקושים התרכזו בפרק זמן קצר יחסית, והיו חזקים מספיק כדי "להרים" את הנתונים בימים שבהם החנויות פעלו.
ועדיין, גם הדחיפה הזו נשארה רחוקה מהפוטנציאל שהיה לחודש כזה ללא השיבושים. השוואה של 11 הימים שלפני ערב החג, שכאמור בשנה שעברה נפלו על אפריל, מצביעה על ירידה של כ-16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כלומר, גם בשיא העונתי, כשהציבור כבר חזר לקנות, היקפי הצריכה לא הגיעו לרמות הרגילות של תקופת פסח, מה שמדגיש עד כמה השפעת המלחמה ליוותה את השוק גם מעבר לימי ההשבתה עצמם.