לפי נתוני האוצר, ההוצאה על מערכת הביטחון הסתכמה בכ-22 מיליארד שקל, נמוך משמעותית מההערכות בזמן אמת שעמדו על כ-40 מיליארד שקל ואף יותר. הפער הזה בולט במיוחד על רקע ההנחות שהובילו את התחזיות במהלך הלחימה, ולפיהן קצב ההוצאה היומי גבוה מאוד, לעיתים סביב מיליארד שקל ליום, ובימים הראשונים אף קרוב ל-2 מיליארד שקל, בשל אינטנסיביות הפעילות, היקף הגיחות והשימוש בחימושים יקרים.
בזמן אמת גם הוערך כי חלק ניכר מההוצאה כבר מגולם בפועל, בין היתר דרך הרחבת גיוס המילואים והצטיידות מואצת, ואף הוקצו בפועל סכומים בהיקף של כ-40 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. הדבר חיזק את התחושה שהעלות המצטברת תטפס במהירות לרמות גבוהות בהרבה. בפועל, לפי האוצר, עיקר ההוצאה הביטחונית אכן נבע מהצטיידות ומהרחבת גיוס כוחות המילואים מעבר לתכנון, אך נראה כי ההיקף הכולל נותר נמוך מהתרחישים שנבנו תוך כדי הלחימה.
מנגד, בצד האזרחי נרשמה תנועה הפוכה. מתווי הפיצויים לעסקים ולעובדים, יחד עם פיצוי על נזקי רכוש, הגיעו לכ-12 מיליארד שקל, סכום גבוה מהציפיות המוקדמות שעמדו על כ7-8 מיליארדים בלבד. לכך נוספו עוד כמיליארד שקל בהוצאות אזרחיות של משרדי הממשלה, כך שהמרכיב האזרחי תפס נתח גדול יותר מהתמהיל הכולל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "תפקוד משרד האוצר וניהול אחראי של כלכלת המדינה, היו גורם קריטי להצלחה המבצעית הגדולה. עובדי משרד האוצר שותפים מלאים להצלחות הכבירות בחזית ולהישגים האדירים שלנו מול איראן. לצד זאת עבדו ועדיין עמלים במשרד האוצר יחד עם עובדי רשות המיסים המסורים ללא לאות לתמיכה ולסיוע לעורף ולאזרחים כדי להושיט יד בזמנים הקשים האלה לאזרחים שנפגעו, לעובדים ולעסקים".
עם זאת, ניתן להניח כי לא מדובר במספרים סופיים אלא בנקודת פתיחה. ההערכה שפרסם משרד האוצר היא ראשונית בלבד, ובמערכת הביטחון צפויים לטעון כי העלויות בפועל גבוהות יותר, בין היתר בשל הוצאות שטרם תומחרו במלואן, התחייבויות עתידיות והשלמות הצטיידות שיבואו לידי ביטוי רק בהמשך.
הפער הזה אינו חריג, והוא חלק מדינמיקה מוכרת של משא ומתן בין האוצר למשרד הביטחון לאחר סבבי לחימה. בנוסף, האומדן הנוכחי מתייחס להוצאה התקציבית הישירה בלבד ואינו כולל את אובדן התוצר במשק, שהוערך במהלך הלחימה בכ-20-25 מיליארד שקל, כך שהתמונה הכלכלית הרחבה גבוהה יותר כבר בשלב זה.
בשורה התחתונה, גם אם המלחמה לא תתחדש, העלות הכוללת שלה תמשיך ללוות אותנו בשנים הקרובות דרך גידול בחוב, תשלומי ריבית והאטה בצמיחה, ותצטרף לסכומים האסטרונומיים שכבר שילמנו בשנתיים וחצי האחרונות על חרבות ברזל ועם כלביא – 352 מיליארד בעלות ישירה, וכ-170 מיליארד באובדן תוצר – סכומים שאפילו הנכדים שלנו עוד יצטרכו לשלם עליהם.
התרעות פיקוד העורף