האשליה של הבורסה: המדדים ירוקים - אבל רוב המשקיעים בכלל מפסידים | דניאל שבקס

השקט הזמני מהפסקת האש נתן לנו הצצה ליום שאחרי, אבל הדרמה במצר הורמוז כבר החזירה את המסכים לאדום. למה דווקא עכשיו, כשהשוק מטולטל, "רוחב השוק" הוא המצפן הכי חשוב שלכם

דניאל שבקס צילום: באדיבות המצולם,יחצ
עקבו אחרינו
שוק ההון, אילוסטרציה
שוק ההון, אילוסטרציה | צילום: Canva
5
גלריה

תגידו, יצא לכם פעם להגיע לחתונה שנראית נוצצת בטירוף מרחוק? תאורה חזקה, מוזיקה בווליום מטורף, והרחבה נראית מלאה. אבל כשאתם מתקרבים, אתם קולטים שרק החתן, הכלה ועוד חמישה חברים מהצבא רוקדים כמו משוגעים, בעוד שאר 400 האורחים יושבים בצד, אוכלים בורקס קר ומסתכלים על השעון בשיעמום?

מצב הספינות במיצרי הורמוז בזמן כניסת המצור של ארה''ב לתוקף
מצב הספינות במיצרי הורמוז בזמן כניסת המצור של ארה''ב לתוקף | צילום: צילום מסך

בפשטות, רוחב השוק בודק כמה מניות באמת משתתפות בחגיגה. כשהשוק "רחב", זה אומר שרוב המניות עולות יחד - מהבנקים ועד חברות הנדל"ן והקמעונאות. זה סימן לבריאות ולביטחון אמיתי בכלכלה. אבל כשהשוק "צר", אנחנו בבעיה. זה אומר שהמדד נשען רק על קומץ חברות, בזמן שכל השאר מדשדשות מאחור.

הלוגו של חברת ''אפל''
הלוגו של חברת ''אפל'' | צילום: רויטרס

הבעיה היא שרובנו משקיעים דרך קרנות סל ומחקי מדד. המנגנון הזה יוצר מצב של גלגל שמתדלק את עצמו. ככל שחברה גדולה יותר, הקרנות מחויבות לקנות ממנה יותר. הקנייה הזאת מעלה את המחיר שלה, מה שהופך אותה לעוד יותר גדולה, וחוזר חלילה. זה יוצר מצב שבו המדד נראה נהדר, אבל מתחת לפני השטח מתפתחת שבריריות מסוכנת.

כשהשוק תלוי במספר כל כך קטן של חברות, הסיכון לתיקון חריף עולה. מספיק שאחת מחברות הענק תאכזב בדו"חות, או שהמתיחות הגיאופוליטית תחמיר, וכל המגדל עלול לרעוד.

תמיד מומלץ להקשיב בשיעור היסטוריה... זוכרים את חבורת ה-"Nifty Fifty" משנות ה-70? אלו היו 50 מניות שנחשבו ל"החלטה אחת", קנה והחזק לנצח. זה נגמר בהתרסקות כואבת כשהמציאות הכלכלית הכתה בהן. גם בבועת הדוט-קום בשנת 2000, כולם רצו אחרי חברות הטכנולוגיה הנוצצות, בזמן שרוחב השוק הלך והצטמצם.

השקעות באפליקציה פיננסית. אילוסטרציה
השקעות באפליקציה פיננסית. אילוסטרציה | צילום: Freepik

אז האם זה הזמן לברוח בגלל שהבורסות חזרו לרדת? ממש לא. עבור משקיע הערך הפיקח, רוחב שוק צר הוא דווקא הזדמנות למצוא את "המניות שנשכחו". בזמן שכולם נדחפים לרקוד עם ה-Mag7, יש חברות נהדרות שיושבות בצד ונסחרות במחירים אטרקטיביים רק כי הן לא בנרטיב הלוהט של הרגע.

ההיסטוריה מלמדת שתקופות של ריכוזיות קיצונית תמיד מסתיימות בהתכנסות לממוצע. ברגע שהפסקת האש תתורגם לצמיחה כלכלית רחבה יותר, הכסף יתחיל לזרום גם לחברות הקטנות והבינוניות, אלו שמייצרות ערך אמיתי אבל נשארו בצל.

שוק ההון. אילוסטרציה
שוק ההון. אילוסטרציה | צילום: Canva

אז מה השורה התחתונה? אל תסתנוורו מהירוק של המדדים הראשיים. ביום שאחרי הפסקת האש, הכסף החכם לא מחפש את הכוכבות שכבר התייקרו בטירוף, אלא את אלו שנשארו בצל ונסחרות במחירי מציאה. זכרו, בזמן שכולם רוקדים במרכז הרחבה, ההזדמנויות האמיתיות מחכות לכם דווקא בפינות השקטות. בסוף, הפיקחות תמיד מנצחת את האופוריה.

תגיות:
שוק ההון
/
הכלכלה בישראל
/
הפסקת האש
/
מבצע "שאגת הארי" באיראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף