מומחה לשוק ההון מזהיר: זו הטעות שעולה הכי הרבה כסף

שוק ההון בהמתנה על רקע אי-ודאות ביטחונית: מנכ"לסוכנות הביטוח אוריינט מזהיר מפני מכירות פאניקה ומדגיש כי משקיעים סבלניים לרוב נהנים מהתאוששות בשווקים לאורך זמן

אריאל פייגלין צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
משבר הסאב פריים, 2008
משבר הסאב פריים, 2008 | צילום: רויטרס
3
גלריה

לדבריו, התגובה הזו אינה נובעת רק מהנתונים אלא בעיקר מהתחושה. "אנשים נבהלים וחלק מהם יוצאים מאפיק מנייתי לסולידי או שמתקשרים בהיסטריה על ירידה של 2%. העניין הוא שבחלק ניכר מהמקרים הדבר הנכון הוא להמתין ולהימנע לפחות לעת עתה מתנודות חדות מדי בתיקי ההשקעות או הפנסיה".

אליאסי מדגיש כי הפרספקטיבה היא גורם מכריע. "בהשקעות ארוכות טווח, תקופה של חודשים בודדים לא בהכרח משפיעה, ובנוסף לכך כמעט תמיד מגיע תיקון", הוא אומר.

מאור אליאסי, מנכ''ל ומייסד סוכנות הביטוח אוריינט
מאור אליאסי, מנכ''ל ומייסד סוכנות הביטוח אוריינט | צילום: יח''צ

"כמובן שחשוב לבחון כל מקרה לגופו, בייחוד בנוגע לפנסיה, ולהבין את מטרת ההשקעה, השלב שבו הלקוח נמצא האם הוא לקראת פרישה או בגיל צעיר יותר שמאפשר לצבור הון - ועוד. עם זאת, ומבחינת הלך הרוח הכללי, מומלץ לא להתנהל בפאניקה, שכן היא עשויה לעלות מאוד ביוקר ולפספס צבירת הון משמעותית. כסף שמושקע לאורך זמן 'צובר מומנטום' ומשיכות פתאומיות עשויות לפגוע בו".

אחת הדוגמאות החדות ביותר בהיסטוריה הפיננסית המודרנית היא מגפת הקורונה. במארס 2020, השווקים קרסו בחדות אחת מהמהירות ביותר שנראתה אי פעם. מי שפתח את תיק ההשקעות שלו ביום ההוא ראה מספרים אדומים שנראו כמו קטסטרופה. מיליוני משקיעים ברחו לפיקדונות, לאג"ח, לכל מה שנראה יציב. ואז, תוך פחות משנה, מדד SandP 500 לא רק התאושש הוא עלה לשיאים חדשים.

גם לאחר קריסת מגדלי התאומים ב-11.9, השווקים צנחו בחדות אולם בתוך שנתיים החלו בתנועת התאוששות ממושכת. אחרי המשבר הפיננסי של 2008, שנראה בזמן אמת כמו קריסה של הסדר הכלכלי העולמי, עשור של עליות חסר תקדים הגיע בעקבותיו. "מי שיצא בפאניקה לא נהנה מהעלייה שבאה לאחר מכן".

ההסבר לכך אינו רק כלכלי אלא גם פסיכולוגי. משקיעים נוטים להגיב בעוצמה להפסדים קצרים, ולעיתים לקבל החלטות שמושפעות יותר מהרגש מאשר מהאסטרטגיה. "הכאב מדבר, השקט שותק, ומתוך הכאב הזה מתקבלות החלטות שעלותן נמדדת בעשרות אלפי שקלים לאורך זמן".

בתקופות של אי ודאות, הוא מוסיף, הלחץ מתגבר. "הכותרות קשות, השיחות בבית כבדות, ותחושת חוסר השליטה מציפה. ובדיוק בנקודה הזו האדם מועד ביותר לקבל החלטות פיננסיות שבמבט לאחור ייראו כמו טעויות כואבות".

לצד האזהרה מפני פאניקה, אליאסי מדגיש כי אין מדובר בקריאה להימנע מכל פעולה. "הגישה הנכונה אינה ביטול כל פעולה, אלא הפרדה בין סוגים של החלטות", הוא אומר. "מי שבנוי לסיכון נמוך בשל גיל מבוגר, אופק השקעה קצר או צורך בכסף זמין, צריך לבחון את הרכב התיק, אבל לא בשל הכותרות של הבוקר".

מדד S500
מדד S500 | צילום: רויטרס

לעומת זאת, משקיעים לטווח ארוך נדרשים לאיפוק. "מי שנמצא בשלב של בניית הון ומסתכל עשור או שניים קדימה צריך לבחון דברים בפרופורציה. תקופת ביניים, גם אם היא קשה ומלאת סימני שאלה, היא רעש סטטיסטי ולא אירוע מכונן".

בהיבט הפרקטי, הוא מציע שינוי בהתנהלות היומיומית. "הדבר הפרקטי ביותר שאפשר לעשות בתקופה כזו הוא להפסיק לבדוק את הפורטפוליו בתדירות גבוהה, לא כעצימת עיניים אלא כאסטרטגיה פיננסית", הוא אומר. "בדיקות יומיות בתקופות של תנודתיות עשויות לייצר גירוי רגשי שמוביל לפעולה".

בסופו של דבר, הוא חוזר לנקודה המרכזית מבחינתו. "תקופות ההמתנה הן לא ריק. הן החלק הכי חשוב של המסע והן הזמן שבו מוכיחים שיש לנו אסטרטגיה ולא רק תחושות".

תגיות:
בורסה
/
שוק ההון
/
השקעות
/
משברים פיננסיים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף