על פי אותם גורמים, בישראל מעוניינים להציע למאסק להקים בדרום מפעל ייעודי לפיתוח או ייצור טכנולוגיות הקשורות לנהיגה אוטונומית, בדומה לעולמות הפעילות של טסלה. בשיחות עלתה האפשרות להקים את המפעל באזור דימונה, במתכונת המזכירה פרויקטים תעשייתיים גדולים שהוקמו בעבר בישראל, ובהם מפעל אינטל בקריית גת.
סטארלינק ברכבת? הפיילוט, העלויות והבעיה שעדיין לא נפתרה
על פי הדיווח הערכת העלות הכוללת של המהלך, כולל הקמת תשתיות, עומדת על עשרות מיליוני שקלים, כאשר לפי הרעיון שנבחן השירות לנוסעים יהיה חינמי. במשרד התחבורה מתכננים להתחיל בפיילוט שיימשך כשנה במספר מוקדים מרכזיים. בתוך כשלושה חודשים צפויה להתקבל תמונה ברורה יותר לגבי היקף התשתיות הנדרש והעלויות.
שיפטן אינו נוקב בעלות מדויקת ומציין כי המחקרים בנושא חלוקים, אך לדבריו, לפי נוהל פר"ת לבדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים, מקובל להפחית מעלות זמן הנסיעה כאשר ניתן לעבוד במהלכה. "ההפחתה הזאת עומדת על כ־5% מהערך השעתי. אבל אם אי אפשר לעבוד - אז גם אין סיבה להפחית והמשמעות היא שהערך השעתי אובד כולו", הסביר. במילים אחרות, היעדר היכולת לעבוד ברכבת מגלם למשק את אותם אחוזים שאפשר היה להפחית מעלות זמן הנסיעה - אך אינם מופחתים בפועל.
חישוב גס ממחיש את היקף הפגיעה: על פי רכבת ישראל, בקו נוסעים מדי יום כ־40 אלף נוסעים. נסיעה מירושלים לתחנה ממוצעת במרכז תל אביב - בין סבידור לשלום - נמשכת כ־44 דקות. גם בהנחה שרק 30% מהנוסעים היו מנצלים חלק מהנסיעה לעבודה, וגם אם לא היו עובדים לאורך כל הנסיעה, מדובר באובדן של כ־3,000 עד 8,800 שעות עבודה ביום, על בסיס כ־250 ימי עבודה בשנה.
כדי לתרגם את אובדן הזמן לנזק כספי, ניתן להסתמך על עלות ממוצעת של עובד למעסיק, המוערכת בכ־18.5 אלף שקל בחודש. בחלוקה ל־160 שעות עבודה חודשיות מתקבלת תפוקה ממוצעת של כ־115.5 שקל לשעת עבודה. מכאן מתקבל טווח הנזק השנתי המשוער: כ־87 מיליון שקל אם רק שליש מזמן הנסיעה היה מנוצל לעבודה, ועד כ־254 מיליון שקל אם קליטה סלולרית הייתה מאפשרת להפוך את כל זמן הנסיעה לפרודוקטיבי יותר.
גם לפי שיטת חישוב שמרנית יותר - שבה הנזק נאמד רק ב־5% משווי שעת עבודה, אך מחושב עבור כלל הנוסעים ולא רק עבור 30% מהם - מדובר עדיין בעשרות מיליוני שקלים בשנה. כאשר מכפילים את הנתונים במספר השנים שחלפו מאז פתיחת הקו בספטמבר 2018, ובהתאמה לשווי שעת עבודה לפי השכר הממוצע בכל שנה, מתקבלת פגיעה מצטברת במשק של כ־300 מיליון עד 1.5 מיליארד שקל - בשל בעיות קליטה שעדיין לא טופלו.
נכון לעכשיו, המועד שעל הפרק לביקור הוא סוף חודש מאי, אך הגעתו של מאסק עדיין תלויה בהתפתחויות הביטחוניות ובשאלה האם ישראל תיכנס לסבב לחימה נוסף מול איראן. אם הביקור אכן ייצא לפועל, הכוונה בישראל היא להפוך אותו למעמד חתימה חגיגי על הסכם רחב, שיכלול פרויקט בתחום הנהיגה האוטונומית בדרום לצד שיתוף פעולה בתחום האינטרנט הלווייני.
התרעות פיקוד העורף