הגורם השני הוא הירידה ההדרגתית בפרמיית הסיכון של ישראל. לאחר תקופה ממושכת שבה נסחרה ישראל תחת פרמיית סיכון גבוהה במיוחד בשל המלחמה והאי־ודאות הביטחונית, בשווקים ניכרת בתקופה האחרונה ירידה ברמת הסיכון הנתפסת. ירידה זו באה לידי ביטוי גם במדדי ה-CDS, המשקפים את עלות הביטוח מפני חדלות פירעון. ככל שהסיכון הנתפס יורד, כך מתגברות תנועות ההון הנכנסות לישראל - הן מצד משקיעים זרים בבורסה המקומית והן דרך עסקאות אסטרטגיות, גיוסי סטארט-אפ, הנפקות והשקעות בתשתיות.
בריטמן מציין כי בחודשים האחרונים נרשמת האצה בעסקאות ובהשקעות משמעותיות במשק הישראלי, בהן גם עסקאות הקשורות לחברות טכנולוגיה בינלאומיות ולפרויקטים בתחום מרכזי הנתונים. כל אחת מהעסקאות הללו מייצרת, לדבריו, זרימת מט"ח משמעותית לישראל - ותורמת לחיזוק השקל.
איך יגיב בנק ישראל?
כעת נשאלת השאלה כיצד יגיב בנק ישראל למגמה. להערכת בריטמן, על הבנק המרכזי לשקול הורדת ריבית מהירה במטרה למתן את עוצמת התחזקות השקל. לדבריו, ארגז הכלים שעומד לרשות בנק ישראל מוגבל למדי, אלא אם יבחר להתערב ישירות במסחר ולרכוש דולרים - מהלך שלדבריו עשוי לספק הקלה זמנית בלבד, אך אינו פתרון ארוך טווח.
גם השוק המקומי, כך נראה, מתחיל לתמחר אפשרות של הורדת ריבית. מדד תל אביב 90 רשם בשבועיים האחרונים עליות חדות יחסית, אף יותר ממדד תל אביב 125, כאשר סקטור הבנייה בולט במיוחד עם עליות נאות במניות מובילות. בענף מעריכים כי מדובר באיתות לציפיות המשקיעים להפחתת ריבית קרובה, שתוכל להקל על חברות ממונפות ועל שוק הנדל"ן.
במבט קדימה, כל עוד מדדי וול סטריט ממשיכים לעלות והזרמות ההון לישראל נמשכות, מגמת התחזקות השקל עשויה להימשך. אם בנק ישראל לא יפעל להורדת ריבית או למיתון המגמה, ייתכן שהדולר יבחן גם את רף 2.90 השקלים כלפי מטה - מה שעלול להכביד על היצואנים ועל עסקים החשופים לשערי המטבע.
לדברי בריטמן, התחזקות השקל משקפת במידה רבה תהליך של תמחור מחודש של ישראל בשווקים: פחות כמשק המצוי במצב חירום, ויותר כמשק יציב שממשיך למשוך הון. עם זאת, השאלה המרכזית היא באיזה קצב יתרחש התהליך - ומה יהיה המחיר שלו עבור היצוא, החברות המקומיות והמדיניות המוניטרית של בנק ישראל.
התרעות פיקוד העורף