אבל ההייטק הוא רק קצה הקרחון, והסכנה האמיתית אורבת במקום שבו הברכה הופכת לקללה. יש מושג בכלכלה שנקרא "המחלה ההולנדית", מונח שנולד בשנות ה-60 אחרי שגילוי מאגרי גז ענקיים בהולנד הקפיץ את המטבע המקומי וחיסל את התעשייה המסורתית. זה קורה כשמגזר אחד דומיננטי, כמו הגז או ההייטק אצלנו, מצליח כל כך שהוא מציף את השוק בדולרים ומחזק את המטבע לרמות לא הגיוניות.
תסתכלו על המספרים, לפי נתוני בנק ישראל והדוחות האחרונים, שווי הסכמי הגז עם מצרים לבדה נאמד בכ-35 מיליארד דולר. כשמוסיפים לזה עודפי ייצוא שובר שיאים בביטחון ובהייטק, השקל פשוט "נחנק" מרוב דולרים. התוצאה היא אבסורדית, המטבע החזק חונק את כל שאר המשק. בפריפריה, במפעלים המסורתיים של המזון והטקסטיל, לא יכולים לשרוד ב-3 שקלים לדולר. עבורם זה 'מכת מוות' לרווחיות, כי העלויות שלהם בשקלים אבל התחרות מול העולם היא בדולרים. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במדינה של 'מרכזי ניהול' נוצצים ומגדלי זכוכית בתל אביב, בזמן שבשאר הארץ המפעלים נסגרים אחד אחרי השני כי הם פשוט הפכו ליקרים מדי עבור העולם. ואם חשבתם שהרווחתם מההשקעות שלכם בשוק ההון, אז תחשבו שוב. זוכרים שכולם רצו להשקיע במסלולי S&P 500? זו הפכה ל"מלכודת תשואה". ב-2025, גם כשוול סטריט עלתה, השקל התחזק בשיעור כל כך חד שהוא פשוט מחק לישראלים את רוב הרווחים. החיסכון הפנסיוני שלכם, שמושקע בדולרים בחו"ל, שווה פחות שקלים בסופר.
אז האם בנק ישראל יכול להציל אותנו? הנגיד נמצא בין הפטיש לסדן. אם הוא יקנה דולרים באופן מסיבי, הוא עלול להצית אינפלציה. אם הוא יוריד את הריבית מהר מדי, השקל עלול לקרוס בצורה לא מבוקרת. בנק ישראל מעדיף "התייצבות מתונה", אבל השוק חזק יותר מהבנק. אם המגמה תימשך והשקל יגיע ל-2.75 או חלילה ל-2.50, אנחנו נכנסים ל"אפוקליפסה כלכלית" של ממש. זה אומר התמוטטות של התעשייה המסורתית, הייטק שיהפוך ל'מרכזי ניהול בלבד' - מצב שבו המוחות והפיתוח האמיתי נודדים לחו"ל בחיפוש אחר עלויות שפויות, ומשאירים אותנו כאן רק עם משרדים נוצצים אבל בלי הערך המוסף האמיתי. זה יוביל למשבר פיסקלי כואב, כשהמדינה תאבד את שכבת המס המרכזית שלה ותתקשה לממן את תקציב הביטחון העצום.
התרעות פיקוד העורף