ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה כל עם ישראל מתייחד עם הנופלים, אבל עבור המשפחות השכולות הכאב והזיכרון נמצאים בכל עת, וכך גם הרצון להנצחה. שאנשים ידעו בכל ימות השנה מי הגיבורים והגיבורות שנתנו את חייהם למען הכלל. לרוב כשחושבים על הנצחה קופץ לראש מקום פיזי, סוג של אנדרטה, אבל בימינו אפשר לשמור על הזיכרון והמורשת בדרכים רבות.
"אבל מייד אמרנו, זה לא רק ירון, זה כל הלוחמים, לוחמות, אנשי כוחות הביטחון. אנחנו נקים מפעל הנצחה. ובמפעל הזה יונצחו כל גיבורי שבעה באוקטובר. ככה הקונספט התפתח לא רק לאנשי כוחות הביטחון, לא רק לחיילים, לחיילות, אלא גם לתינוק בן השלושה חודשים מקיבוץ בארי ולקשישה בת ה-87 מכפר עזה, והאזרחיות והאזרחים שנרצחו בנובה, בקיבוצים, בכל מקום אחר.
"הרעיון הוא שהם באו עלינו להשמידנו, אנחנו כתגובה ממשיכים לחדש וליצור, ולייצר חברות הייטק חדשניות ישראליות. הם באו להרוס, להחריב ולרצוח, אנחנו מייצרים עולם טוב יותר באמצעות חדשנות ישראלית, ומנציחים את הנופלים והנרצחים באותה נשימה.
"משמעות השם היא שאוקטובר הבא יהיה טוב יותר, זה שאחריו יהיה עוד יותר טוב וכן הלאה. והדרך לייצר אוקטובר טוב יותר היא לקום מהעפר והאפר, להמשיך ליצור ולהמשיך לייצר חדשנות ישראלית, ובמקביל להנציח את כל מי שאיבדנו במלחמה הזאת".
שי מסביר שהמטרה בסוף היא לחבר 2,000 חברות ל-2,000 משפחות, כי למרבה הצער זה המספר שנוצר בעקבות שבעה באוקטובר והשנתיים וחצי שאחריו. "כרגע הגענו לאזור ה-550 חיבורים בין סטארטאפים לבין משפחות, ואנחנו ממשיכים לעבוד, כל הזמן מוסיפים עוד ועוד חברות ומחברים אותן למשפחות, כדי לייצר את הנושא הזה".
משפחתו של שי לא מפסיקה לחשוב על דרכים יצירתיות להמשיך במפעל ההנצחה עבור הנופלים, למשל אפליקציות ייעודיות, אחת מהן להגדה של פסח. "יצרנו אפליקציה שבאמצעותה חברה יכולה להוסיף להגדה תמונה וסיפור של נרצחת מהנובה, נופל בקרב וכל מי שהם רוצים להנציח. ואנחנו יודעים שנוצרו אלפי, אולי עשרות אלפי הגדות כאלה שחולקו לעובדים.
"לקראת יום הזיכרון הוצאנו גרסה חדשה של האפליקציה, שבה אנשים יכולים להעלות כמה תמונות ואת הסיפור של קורבן פעולת טרור או מלחמה, לצד סרטונים קצרים של 60 שניות שאנשים יכולים להעלות על אנשים שהם רוצים להזכיר לקראת יום הזיכרון".
יזהר מדגיש כי הפרויקט נוסד כמשימה של המשפחה לזכור את ירון ז"ל כפי שהיה - בחור צעיר, מקסים, מוכשר ומנהיג כריזמטי, שמצד אחד היה חובב מוזיקה וספורט, וגם בן אדם אמיץ שהיה מוכן להגן על המולדת בגופו.
"בבוקר שבעה באוקטובר הוא היה ביחד עם קומץ של לוחמים נוספים בגבול. הוא ועוד שני לוחמים גיבורים עמדו בכניסה לכרם שלום, ובגופם הם מנעו את הכניסה של יותר מ-100 מחבלי נוח'בה לתוך הקיבוץ", משחזר יזהר.
"המטרה שלהם הייתה לרצוח, לשרוף, לענות, להרוס ולחטוף כמה שיותר אנשים לעזה, בדגש על ילדים ונשים. ושלושה לוחמי צה"ל, ירון בהם, מנעו את האסון הנורא הזה בכרם שלום. הצילו את הקיבוץ. ושלושתם נפצעו. לצערנו ירון נפל בקרב הזה, אבל במותו הוא ציווה את החיים של עשרות אזרחיות, אזרחים, ילדות וילדים שהיו שם באותו יום בקרב גבורה.
"כמו שאנחנו רוצים שהוא יונצח וייזכר כמי שהוא היה, כאדם מאוד מיוחד וייחודי, ככה אנחנו רוצים שייזכרו כל מי שנפלו באותו יום, כל מי שנרצחו, כל מי שמדינת ישראל איבדה במלחמה הזאת על העצמאות שלנו. וזה הסיפור של ירון".
"רק באישור בני המשפחה"
במשרד הביטחון דואגים כל השנה להנציח את זכר הנופלים. אחת הדרכים לכך היא באמצעות האתר יזכור, שנותן אפשרות לכולם לקרוא אונליין את הסיפורים האישיים, ההספדים ומפעלי ההנצחה של כל נופל באופן אינדיבידואלי.
"באתר יש גם ההנצחה הפרטנית האישית, שזה בעצם עמוד של כל חלל, וגם איזושהי הנצחה קולקטיבית, שמאגדת בתוכה את כלל חללי מערכות ישראל. וגם יש מידע על יום הזיכרון, על הטקסים, על קבוצות מסוימות, על בתי עלמין, על אנדרטאות ברחבי הארץ ועוד. הייחודיות של האתר יזכור היא העניין של הממלכתיות. כל פיסת מידע שמופיעה לגבי חלל היא אך ורק באישור בני המשפחה. אנחנו לא נכתוב שם מילה אחת ללא אישור כל בני המשפחה".
מזרחי אומרת כי בחודש נובמבר האחרון הם עלו עם אתר חדש ומעודכן, "מתוך רצון לשדרג אותו בכמה היבטים. גם כי הממשקים היו מאוד איטיים, וגם רצינו לשפר את השירות מול המשפחות, שיהיה הרבה יותר מיידי, במובן של כמה זמן לוקח לסיפור חיים להתעדכן וכמה זמן לוקח לתמונה לעלות. בנוסף הכנסנו כמה יוזמות חדשות. יש באתר את 'מרחב הזיכרון המשותף' - עמוד חדש שבנינו, שיש בו אפשרות להדליק נר ולכתוב הקדשה כללית".
מזרחי מספרת על הקשר שנוצר עם המשפחות. "בדרך כלל חלל שלצערנו נופל יופיע באתר אחרי כ-30 יום, לאחר שהמשפחה מאשרת ומקימה את המצבה. אנחנו כותבים סיפור חיים מאוד מאוד קצר, שמבוסס על המידע שיש ברשותנו שקיבלנו מצה"ל. ואחרי חצי שנה אנחנו יוזמים קשר עם המשפחה, מציעים לה לרשום סיפור חיים ולפרסם תמונה של החלל.
"עד כה כבר דיברנו עם יותר מ-90% מהחללים של המלחמה, וגיבשנו סיפור חיים שמקובל על כולם. יזמנו איזשהו תהליך שאנחנו כותבים סיפור חיים מורחב ממידע שקיים גם מהצבא וגם מהרשתות. אנחנו אוספים את כל המידע שקיים עליו, ומעבירים אותו לעריכה לשונית והגהה מקצועית לצנזורה צבאית. ואז אנחנו מגיעים למשפחה מוכנים עם איזושהי טיוטה. ובאמת גילינו שבשיטה הזאת למשפחות הרבה יותר קל ונוח לגשת לזה".
מזרחי מספרת על הרגישות שנדרשת באינטראקציה מול המשפחות. "הדבר הכי חשוב זה הרגישות. אנחנו לא עוסקים רק בהנצחה, אנחנו מטפלים במשפחה. ובסוף לבקש מהורים לרשום דבר כזה זה לחטט בפצע הפתוח, זה לא קל. מהצד שלנו אנחנו לא נעשה שום דבר, שום תמונה ושום פסיק, בלי אישור שלהם.
חלומות גדולים ורצון ליצור
מאיה גדלה בצפון הארץ והייתה מוקפת תמיד בחברים ובמשפחה אוהבת. היא הותירה אחריה הורים ושתי אחיות, לצד מעגל רחב של חברים שאהבו אותה מאוד. היא נודעה כבחורה חייכנית, מלאת שמחת חיים ואהבת אדם, כזאת שמאירה כל חדר שאליו היא נכנסת.
אחד ממיזמי ההנצחה הבולטים הוא גינה שהוקמה לזכרה בזכרון יעקב, מקום שקט וירוק שמזמין אנשים להגיע, להתחבר לטבע שמאיה כל כך אהבה, ולהרגיש קרובים אליה. בגינה מתקיימים לעיתים שיעורי יוגה ופילאטיס, לצד מפגשים ואירועים קהילתיים שממשיכים את רוח החיים שהביאה עימה.
ההנצחה של מאיה נמשכת גם במרחב הדיגיטלי. עמוד האינסטגרם forever_maya_puder מרכז זיכרונות, תמונות ורגעים מחייה. בנוסף באתר "מתכון עם זיכרון", מיזם שמאגד מתכונים אהובים של נופלים לצד סיפור חייהם, מופיע גם המתכון לעוגת הגזר המיוחדת של מאיה, מחווה אישית שמאפשרת להתחבר אליה דרך רגעים פשוטים של בית וחום. מאיה אולי איננה כאן פיזית, אך האור שלה ממשיך לזרוח דרך האנשים שאהבה, היצירה שהותירה והזיכרון החי שממשיך לגדול.
התרעות פיקוד העורף