מודל הוייטקונג ולקחי העבר
האסטרטגיה האיראנית הנוכחית שואבת השראה עמוקה משיטות הלחימה של הוייטקונג במלחמת וייטנאם. הצפון וייטנאמים הבינו שעימות פיזי חזיתי מול העוצמה הצבאית של ארה"ב הוא כמעט בלתי אפשרי. לכן, הם העבירו את מרכז הכובד ללחימה תודעתית. המטרה לא הייתה להשמיד את הצבא האמריקאי בשדה הקרב, אלא לערער את הלגיטימציה של המלחמה בבית פנימה.
כיום, האיראנים מיישמים מודל זה תוך התאמה למאה ה 21. הם מזהים את הקיטוב הפוליטי בארה"ב, תחת ממשל טראמפ, כנקודת תורפה אסטרטגית. המטרה אינה "למכור" את האג'נדה השיעית לאמריקאי הממוצע, אלא להעמיק את השסע הפנימי ולגרור את הקהל הניטרלי לעבר עמדות אנטי מלחמתיות.
התחכום שבמסווה: קמפיין ה"לגו-ראפ"
השימוש בלגו אינו מקרי, הוא נועד לעבור מבעד להגנות הפסיכולוגיות. אף אחד לא רוצה לצרוך תעמולה של אויב, אך סרטון "סאטירי" שנראה כתוצר של תרבות פופ אמריקאית משתף את עצמו. התוכן מתנהג כאילו נוצר על ידי אופוזיציה פנימית בארה"ב, ובכך הוא מצליח לחדור ללב השיח הציבורי דרך ויראליות ברשתות החברתיות.
אסטרטגיית ה"סלופגנדה" (Slopaganda)
במקביל לתוכן המלוטש, איראן אימצה לאחרונה את שיטת הסלופגנדה – הצפת הרשת ב"פסולת" תוכן (Slop) הנוצרת ב AI בייצור המוני. בשבועיים האחרונים אנו עדים להצפת הרשתות החברתיות באלפי תמונות, פוסטים וידיעות באיכות בינונית, שנועדו "להרעיל את באר המידע".
המטרה של הסלופגנדה אינה בהכרח לשכנע את הצופה בנכונות המסר האיראני, אלא לייצר תחושת בלבול ואפיסת כוחות אצל האזרח הממוצע. כאשר הרשת מוצפת במידע סותר, מזויף ומטשטש, הציבור הופך לאדיש ונוטה לסגת מכל תמיכה אקטיבית במלחמה, פשוט כי "אי אפשר לדעת מה נכון".
מה אנחנו יכולים לעשות?
המערכה מול איראן מוכיחה שוב כי הלוחמה המודרנית אינה מוגבלת לשדה הקרב הקינטי, היא מתרחשת בכל רגע בתוך מכשירי הטלפון שלנו, בלב השיח הציבורי בישראל. כדי לא להפוך לחיילים בשירות התעמולה האיראנית, עלינו לאמץ "כיפת ברזל תודעתית" המבוססת על עירנות אזרחית.
השלב הראשון הוא זיהוי הטריגר הרגשי, אם פוסט ברשתות מעורר בכם זעם קיצוני או חרדה עמוקה, עצרו זהו בד״כ הסימן הראשון למניפולציה. אמצו את "חוק ה 30 שניות" והמתינו לפני כל שיתוף, תוך הצלבת מקורות מול ערוצי חדשות רשמיים. בדקו את אמינות פרופיל המפרסם כדי לוודא שאינכם מגיבים לבוט, שכן כל תגובה רק מגדילה את חשיפתו.
זכרו כי האיראנים שואפים לייצר כאוס ואדישות, ככל שנשמור על היגיינה דיגיטלית ונחנך את סביבתנו לביקורתיות, כך ננטרל את היכולת שלהם לפרק אותנו מבפנים. החוסן הלאומי שלנו נמדד כיום לא רק בעמידה איתנה מול טילים, אלא גם ביכולת לסנן את הרעל הדיגיטלי ולהישאר מלוכדים אל מול המציאות המורכבת.