הסערה החלה לאחר שחוקר אבטחה ופרטיות בשם אלכסנדר האנף, המוכר ברשת בכינוי "איש הפרטיות", דיווח שגוגל כרום מוריד למחשבים מסוימים מודל בינה מלאכותית מקומי בשם ג'מיני נאנו. מדובר בגרסה קלה יותר של מודל הבינה המלאכותית של גוגל, שמיועדת לרוץ על המכשיר עצמו ולא בשרתים של החברה.
לפי הדיווח, המודל נשמר בתיקייה בשם טכני, ובתוכה קובץ גדול במיוחד, ששמו מעיד על כך שהוא מכיל את משקלי המודל, כלומר את המידע שמאפשר למערכת הבינה המלאכותית לפעול.
הנתון שהצית את הביקורת הוא הגודל: כ־ 4 גיגה בייט. בעידן שבו מחשבים רבים נמכרים עם נפח אחסון מוגבל, ובמיוחד מחשבים ניידים, זה לא פרט שולי. עבור מי שמחזיק מחשב עם 128 או 256 גיגה בייט, קובץ כזה יכול להיות מורגש היטב. לפי הדיווחים, חלק מהמשתמשים שמחקו את הקובץ גילו שהוא ירד שוב לאחר הפעלה מחודשת של הדפדפן, כל עוד האפשרויות הרלוונטיות של הבינה המלאכותית נותרו פעילות.
גוגל לא מכחישה את עצם קיומו של המודל. החברה מסבירה שג'מיני נאנו משולב בכרום כבר משנת 2024, ושנועד להפעיל יכולות אבטחה ושימושיות בתוך הדפדפן.
בין השימושים האפשריים נמצאים זיהוי הונאות, סיוע בכתיבה, סיכום עמודים, ארגון לשוניות ופעולות נוספות שבהן המחשב מעבד את המידע בעצמו. מבחינת גוגל, זהו יתרון פרטיות: במקום לשלוח טקסט או מידע רגיש אל שרתי החברה, החישוב מתבצע במחשב של המשתמש.
אבל כאן בדיוק מתחילה הבעיה הציבורית. גם אם המודל לא שולח את המידע לענן, וגם אם מטרתו לשפר אבטחה או נוחות, משתמשים רבים טוענים שהבעיה היא לא עצם השימוש בבינה מלאכותית, אלא הדרך שבה הדבר נעשה.
כשמערכת גדולה כל כך יורדת למחשב, המשתמש מצפה לקבל הודעה ברורה, הסבר פשוט ואפשרות קלה לסרב. במקום זאת, רבים גילו את הקובץ רק לאחר שבדקו מדוע נפח האחסון במחשב הצטמצם.
בגוגל אומרים שבתחילת השנה החלה החברה לפרוס אפשרות כיבוי והסרה של המודל מתוך הגדרות כרום. לפי ההסבר הרשמי, משתמשים שקיבלו את האפשרות יכולים להיכנס להגדרות הדפדפן, לעבור לאזור המערכת ולכבות את הבינה המלאכותית המקומית. לאחר הכיבוי, המודל אמור להפסיק לרדת ולהתעדכן. החברה מוסיפה שהמודל עשוי להיות מוסר אוטומטית במכשירים שבהם המשאבים נמוכים.
משתמשים שרוצים לבדוק אם המודל נמצא אצלם יכולים להקליד בשורת הכתובת של כרום את כתובת הבדיקה הפנימית של הדפדפן, שמציגה מידע על מודלים מקומיים. מי שמעדיף לא להתעסק בתיקיות מערכת יכול להסתפק בבדיקת הגדרות הדפדפן ולחפש אפשרות הקשורה לבינה מלאכותית מקומית.
במחשבים שבהם האפשרות עדיין לא מופיעה, חלק מהמשתמשים דיווחו על פתרונות עקיפים דרך אזור הניסויים של כרום, אבל שינוי כזה אינו מומלץ למשתמשים שאינם מנוסים, מפני שהוא עלול להשפיע על יציבות הדפדפן ועל תכונות אחרות.
הסיפור של כרום הוא חלק ממגמה רחבה יותר. ענקיות הטכנולוגיה מעבירות יותר ויותר יכולות בינה מלאכותית אל המכשירים האישיים: מחשבים, טלפונים וטאבלטים. המטרה היא להפוך את הבינה המלאכותית למהירה יותר, פרטית יותר וזמינה גם ללא חיבור רציף לרשת.
מנגד, המהלך מעביר אל המשתמש מחיר שלא תמיד מוסבר לו: שטח אחסון, שימוש בזיכרון, צריכת חשמל, עומס על המעבד ולעתים גם בלבול סביב השאלה מה בדיוק פועל במכשיר.
מבחינת גוגל, השילוב של מודל מקומי בתוך כרום הוא צעד טבעי: הדפדפן הפך מזמן משער לאינטרנט למערכת עבודה שלמה, שמנהלת סיסמאות, לשוניות, תרגום, הגנה מפני אתרים חשודים וכלים חכמים. אבל ככל שהדפדפן נעשה חזק יותר, כך מתחדדת הדרישה לשקיפות.
משתמשים אינם רק צרכנים של שירות חינמי. הם גם בעלי המכשיר שעליו השירות פועל, והם מצפים לדעת אילו רכיבים מותקנים בו ומה המחיר שהם משלמים.
התרעות פיקוד העורף