קרוב ל–30% מאוכלוסיית העולם נמצאים בעודף משקל או השמנה. במקביל להתרחבות היקף המותניים גדלו גם המנות והמשקאות הנצרכים. מנות מוגדלות קשורות ישירות לעלייה הגלובלית במשקל ומהוות את אחד הגורמים המשמעותיים המובילים את מגיפת ההשמנה.



מחקר רחב היקף שפורסם בשנה האחרונה חשף כי כאשר מציעים מנות גדולות יותר, בין שבאריזה ובין שבצלחת, אנשים יאכלו וישתו יותר. מחקרים אחרים בנושא הוכיחו כי התערבות בגודל המנה הייתה אפקטיבית ביותר בטיפול בהשמנה. אם כך, לא פלא כי במדינות רבות הניסיון להקטנת המנות הנצרכות בקרב האוכלוסייה נחשב לאסטרטגיה עיקרית לעצירת מגיפת ההשמנה ולשמירה על בריאות הציבור.



למרות החשיבות בחינוך לצריכת גודלי מנה נאותים, אין הגדרות או קונצנזוס בקביעת המנה "הנכונה". עם זאת קיימות המלצות תזונתיות מפורטות של ארגוני הבריאות המתייחסות לכמות יומית מומלצת לכל רכיב תזונה בתפריט. האתגר הוא בחינוך לגודלי מנה מומלצים, תוך התחשבות בהמלצות ארגוני הבריאות.



ישנן מדינות שבהן הונהג סימון חובה לגודל מנה מומלץ בחזית אריזת המוצר, תוך התייחסות לערכי הקצובה היומית של רכיבי תזונה רגישים כגון אנרגיה, סוכר, שומן, נתרן ועוד. שיטה זו מאפשרת שליטה מדודה במנה הנצרכת ותכנון טוב יותר של התפריט היומי ביחס להמלצות.



בשנים האחרונות חברות מזון רבות פועלות וולונטרית בנושא זה במספר אופנים שונים, בהם שיווק אריזות אישיות המסייעות לצריכה מדודה. דרך נוספת היא סימון מנה מומלצת על האריזה, שמטרתו לסייע לצרכן להבין בצורה פרקטית מהי מנת הצריכה המומלצת במונחים של כוס, כף, מספר יחידות ועוד. ניתן למצוא בהמלצות אלו התייחסות לגילים שונים ולעתים אף יינתן טווח מומלץ המאפשר לצרכן לבחור את גודל המנה שנכון לו.



יישום טכניקות אלו ואחרות מגביר את המודעות לנושא ובכך יכול להוביל לשינוי בהרגלי הצריכה.