פורים בפתח ועמו שלל משלוחי המנות, המכילים בעיקר דברי מתיקה וחטיפים. רובנו מתמודדים לעתים בתסכול ובדאגה עם השאלה כיצד, מצד אחד, לאפשר לבני המשפחה ליהנות ממשלוח המנות, שהוא חלק משמחת החג - ומצד שני למנוע אכילת ממתקים עודפת?
יש שיגידו "ממתק אחד ביום". המשפט הזה נותן תחושה טובה של איזון; לא מונעים ממתקים, אבל גם מגבילים. שמירה על תזונה נכונה בבית חשובה, אבל לא בכל מחיר. לשים גבולות זה חשוב מאוד, אבל יש הבדל בין גבול להגבלה: הגבול שומר עלינו בעוד ההגבלה יוצרת חסך.
כשהילד מרגיש שההורים מפקחים על האכילה שלו כל הזמן, הוא עלול לחוש אשמה כאשר אינו מצליח להתאפק. התאפקות קשה גם לנו, המבוגרים, בעיקר לאורך זמן, ויוצרת לרוב השתוקקות ולעתים אף איבוד שליטה.
המלצה שלי: הימנעו מהצהרה על חוקים - בוודאי כאלה שקשה לאכוף. והכי חשוב, הימנעו מלהעביר ביקורת או לכעוס על ילדכם גם אם רק במבט וללא מילים. מצאו את הדרך להוות עבורם דוגמה לאכילה בריאה וקשובה כל הזמן, בלי להפוך לשוטרים שלהם.
ילד שנחשף בבית להרגלי תזונה נכונים כחלק משגרת היומיום - גם אם יאכל מדי פעם ממתק או חטיף או ייהנה ממשלוח מנות בפורים, עדיין הרגלי התזונה שלו טובים ונכונים והוא יתמיד בהם.
רוצים להשפיע על התוכן במדור? היכנסו למתחם התזונה ב"מעריב" והצביעו לנושאים שהכי מעניינים אתכם: