ימים לא פשוטים עוברים על אלמנתו של אפרים ברכה המנוח, איילה. לצד ההכנות לחתונת בנה, ראובן, היא גם עומדת לככב בקרוב בסרט על חייו ומותו של בן זוגה, שאותו מצלמת בחשאי עדי מאירי.
אביר, הבן, הבנתי שעושים סרט על אמא שלכם ורציתי לדעת אם זה יכלול גם דברים שיהיו בחתונה.
"אני לא יכול לדבר כרגע, אני אפנה אותך לאמא שלי".
מי ילווה את ראובן לחופה?
"אני עוד לא יודע".
סבא שלך חי?
"לא, אף אחד מההורים של אבא שלי לא חי".
מזל טוב, ראובן. תאר את ההרגשה של להיות בלי אבא ביום הגדול.
"אני אגיד לך דבר אחד: אנחנו בסדר גמור. מתרגשים, וזהו".
מי ילווה אותך לחופה?
"זה לא משנה".
אבל בטח קשה מאוד בלי אבא בכל הסיפור הזה.
"הכל בסדר, אל תדאגי. תודה".
עושים על אמא שלך סרט?
"לא שידוע לי. אני בצבא, אני לא מתעסק במה שאמא שלי עושה. לא שמעתי שעושים עליה סרט".
איך קוראים לאשתך?
"דניאלה".
איילה, דיברתי עם שני בנייך, אביר וראובן. הבנתי שעדי מאירי עושה עלייך סרט ורציתי לדבר איתך על חתונת בנך ראובן בחמישי.
"אני אגיד לך את האמת, אני לא מדברת. אין לי ראש לזה עכשיו, לכתבים".
אבל מה את עושה עם עדי מאירי?
"עדי בכלל לא נמצאת בארץ. לא תכננתי כלום, ואם יהיה סרט זה אולי יהיה בעתיד, לא עכשיו".
את רוצה להגיד כמה מילים על רגשותייך לקראת החתונה?
"לא הייתי רוצה להגיד שום דבר".
בטח עצוב לך מאוד.
"מאוד".
זה הבן הראשון שלך שמתחתן?
"כן, לא הייתי רוצה לדבר על זה. אני מצטערת שאני ככה".
אני מכבדת את בקשתך.
"תודה רבה".
מי יוביל אותו לחופה?
"אני עדיין לא יודעת".
איפה תתקיים החתונה?
"בחצר נצר".
יגיעו הרבה אנשים מהמשטרה?
"מי שצריך להיות מוזמן, הוזמן. כל מי שהוא היה מזמין הזמנתי".