מאיה בוסקילה נגד גלגל"צ

זמרים ויוצרים רבים התלוננו ועוד יתלוננו נגד התחנה הצבאית גלגל"צ, שהפלייליסט שלה הופך תמידית לשק החבטות של כל מי שלא מצליח לחדור אליו.

השנה גם מאיה בוסקילה לא חסכה מאיתנו את דעתה בנוגע לתחנה: “גלגל"צ היא תחנה של בריונים", אמרה בוסקילה במתקפה חריפה, “גלגל"צ מנסה להעלים אותי. כולם סובלים, ממורמרים ובוכים, וכולם מנקים מתחת לשטיח, אני קוראת למירי רגב לשנות את השיטה".


את המונולוג, שזכה לכינוי “אני מאשימה", נשאה בוסקילה במהלך הופעתה במועדון “זאפה" ביולי שעבר, שם סיפרה לקהל שבני משפחתה ומנהליה יעצו לה לשתוק בנושא, אבל היא לא יכלה עוד לשאת את “העוול התרבותי".

המונולוג של בוסקילה היה ארוך, ובעיקר מסעיר. כך, למשל, סיפרה כיצד “לילה סתווי" הפך ללהיט שהושמע גם בגלגל"צ לאחר שדידי הררי לא הפסיק להשמיעו: “הם החליטו לשים אותו כי לא הייתה להם ברירה, מה שנקרא". 

בוסקילה החליטה ללכת עד הסוף, ואף האשימה את התחנה באפליית נשים כוללת: “כולם שואלים אותי ברחוב במשך שלוש שנים, ‘לאן נעלמת?'. לא נעלמתי, תחנה אחת מנסה להעלים אותי. זה לא יצליח להם. אני כאן. אני קיימת. אני הולכת להישאר ואני הולכת לעשות מהפכה שעוד הרבה ידברו עליה, כי אני לא אוהבת שמאיימים עלי, וזו תחנה של בריונים ואני עם בריונים יודעת להתעסק היטב. אז אם יש פה מישהו מגלגל"צ ששומע אותי - יש פה המון זמרות שרוצות להשמיע את הקול שלהן, זמרות שהיו זמרות השנה אצלכם". 
 

בגלגל"צ שמרו על שתיקה עד שעומר בן–רובי, מנהל מחלקת השידורים בגל"צ, התראיין בגל"צ, והסביר: “הביקורת מגיעה מאמנים מתוסכלים ומטוקבקיסטים שתמיד יתקפו את הממסד. ממי הביקורת? מאמנים שלא נכנסים לפלייליסט, מעיתונאים וברנז'ה. הציבור יכתוב טוקבקים נגד גלגל"צ כמו שהוא יכתוב נגד ערוץ 2, ידיעות אחרונות, מכבי תל אביב ונשיא המדינה. כל גוף שהוא ממסדי־ציבורי חוטף. בכל מקרה, אני תמיד מעדיף ועדה ציבורית רחבה ואחראית על פני טעמו של עורך בודד, מוכשר ככל שיהיה, שתמיד יסחב את זה לז'אנר שלו". ובמילים אחרות: זה לא אנחנו - זו את.