"היום הסיפור הזה נגמר, אני לוקח בחזרה את החופש שלי", אמר שלשום השחקן צ'ארלי שין, ובהצהרתו הנחרצת לכלי התקשורת על כך שהוא נשא של נגיף ה־HIV, שם קץ למחול השמועות של הימים האחרונים שהסעיר את הוליווד. לדבריו של שין, בארבע השנים האחרונות שבהן הסתיר את הידבקותו בנגיף, שילם עשרה מיליון דולר לגורמים שונים שאיימו לחשוף את העובדה שהוא נשא איידס.
אומנם שין טען בדבריו כי "אני לא הולך להיות נער הפוסטר של הדבר הזה", אך האם העובדה ששין בחר להיחשף תצליח לעורר מודעות למחלה ולסייע בשבירת הסטיגמה שעדיין קיימת נגדה?
"מקרים כאלו מעוררים שיח על HIV ובמידה מסוימת גם שוברים סטיגמות כלפי מי הם נשאי ה־HIV", אומר כעת ניסן שטראוכלר, דובר הוועד למלחמה באיידס. "הנגיף הזה לא מבדיל בין דת, מין, גזע ונטייה מינית, ולכן חשוב להשתמש בקונדום במהלך קיום יחסי מין מזדמנים, ובמהלך קשר זוגי יש לעשות בדיקת HIV לפני שמפסיקים להשתמש באמצעי מניעה. יציאה החוצה של אנשים שמספרים שהם נשאים תורמת למלחמה בסטיגמה מאחר שרואים שמדובר באנשים נורמטיביים, כמו כולם. יש להם התמודדות עם הנגיף, אבל זה לא מה שמגדיר אותם כאנשים".
אתם צופים עלייה בבדיקות בעקבות מקרים כאלו?
"בהחלט, תמיד אחרי שיח על HIV ישנה עלייה בבדיקות, וזה חשוב מאוד".
לא לבד
שין, בן 50, בנו של השחקן מרטין שין ומי ששיחק, בין היתר, בסרטים "פלאטון", "וול סטריט", "שלושת המוסקטרים" ובסדרות הטלוויזיה "ספין סיטי" ו"שני גברים וחצי", מעולם לא הסתיר את חיבתו לאלכוהול, סמים, נערות ליווי והימורים. הוא גם נחשב תורם גדול לארגוני צדקה, בהם ארגון AID FOR AIDS שלו הוא תורם כבר מ־2006, הרבה לפני שגילה שהוא עצמו נשא איידס.
בשבוע האחרון סערה הרשת לאחר פרסומים על כך ש"שחקן מפורסם עומד להצהיר על היותו נשא איידס". שמות רבים נזרקו לאוויר, בהם זה של שין, כמו גם תהיות לגבי הידבקות במחלה של עשרות נשים בתעשיית הקולנוע, הטלוויזיה והאופנה. יממה לאחר שצהובונים ואתרי רכילות בארצות הברית חשפו כי שין הוא הכוכב ההוליוודי ששומר בסוד זה כמה שנים את היותו נשא של הנגיף, בחר שין להעניק ראיון בלעדי למאט לאוור, מגיש תוכנית הבוקר "טודיי שואו" ברשת NBC, שבה נחשף. "אני פה כדי להודות שאני אכן נשא של HIV", הודה שין בראיון. "אלה שלוש אותיות שקשה לעכל".
שין, שמיליונים ברחבי העולם חיכו למוצא פיו, הודה בהצהרתו כי “החדשות האלו היו בעיטה בנשמה עבורי, המילים הבלתי אפשריות האלו. ניסיתי לשכנע את עצמי שאני תקוע בתוך סיוט. אבל ההפך הוא הנכון, אני ער לחלוטין וזו המציאות".
"ניסיתי לשכנע את עצמי שאני תקוע בתוך סיוט". שין ב"טודיי שואו" לפני הראיון, שלשום. צילום: רויטרס
אלא שכאן לא מסתיימת הסאגה. שין, מתברר, היה נתון לאיומי סחיטה במשך ארבע השנים שחלפו מאז הגילוי על נשאותו ובחר לשלם מיליוני דולרים לאנשים סביבו שאיימו לחשוף את מצבו. "נקלעתי לוואקום של פחד, בחרתי להיענות לאיומים של שרלטנים רבים והעברתי להם כספים רבים, כספים שמגיעים לילדי, אבל לא עוד", אמר השבוע שין. "אני חייב לעצור את ההסתערות ואת ההתקפות הלא נכונות ואת הסיפורים על כך שאני מאיים על בריאותם של אחרים. אני מקווה שמאזני הצדק יאזנו את עצמם". שחקניות והדוגמניות שיצאו עם שין בשנים האחרונות מיהרו להכחיש שהן נשאיות איידס. שין עצמו הפריך בראיון את ההאשמות בהדבקה של נשים אחרות בראיון: "אני תמיד מספר על המצב שלי ותמיד משתמש בקונדומים", אמר השחקן.
זו לא הפעם הראשונה שאישיות מפורסמת מסתירה את היותה נשאית איידס. הזמרת עפרה חזה נפטרה בשנת 2000 מסיבוכים שנבעו ממחלת איידס שבה נדבקה ככל הנראה כארבע שנים לפני מותה, אך היא נשאה את סודה עמה לקבר וגם משפחתה לא מיהרה לחשוף את דבר מחלתה.
גם פרדי מרקורי, סולנה של להקת קווין, הלך לעולמו בעקבות מחלת האיידס. הוא הודה במחלה יום אחד בלבד לפני מותו בשנת 1991, ארבע שנים לאחר שחלה במחלה, אך מותו תרם רבות להגברת המודעות למחלה. את הסתרת מחלתו נימק אז מרקורי בכך ש"הרגשתי כי נכון יהיה שלא לחשוף מידע זה עד כה כדי להגן על פרטיותם של אלו הקרובים לי. אף על פי כן, הגיעה העת עבור ידידי ומעריצי ברחבי העולם לדעת את האמת, ואני מקווה שכולם יצטרפו
לרופאי ולרופאים בכל רחבי העולם במאבק במחלה נוראה זו. פרטיותי תמיד הייתה בעלת חשיבות רבה עבורי".
חי עם הסוד. פרדי מרקורי. צילום: רויטרס
לעומת המקרים של מרקורי, חזה ואפילו שין, הכדורסלן המפורסם מג'יק ג'ונסון, כיום בן 56, הודיע כבר ב־1991 על היותו נשא איידס, כאשר המחלה עוד נתפסה כנחלתם של נרקומנים או הומוסקסואלים בלבד. ג'ונסון הקים עמותה על שמו לחקר איידס ונחשב אחת הדמויות שתרמו ביותר לניפוץ הסטיגמה של חולי ונשאי איידס. כיום ג'ונסון נמצא בקו הבריאות הודות לנטילה מוקפדת של קוקטייל תרופות, והוא פעיל מאוד בניסיונות להעלות את המודעות למחלה ואת איכות הטיפול בנשאי HIV וחולי איידס באפריקה.
אחת הדמויות שתרמו ביותר לניפוץ הסטיגמה. מג'יק ג'ונסון. צילום: רויטרס
"אף שאנחנו ב־2015, עדיין יש סטיגמה בלתי פרופורציונלית לסכנה", טוען פרופ' צבי בנטואיץ', מבכירי ומראשוני חוקרי האיידס בישראל, המשמש כפרופסור במחלקה לווירולוגיה וגנטיקה התפתחותית, מנהל המרכז למחלות טרופיות ואיידס באוניברסיטת בן־גוריון ויו"ר ארגון רופאים למען זכויות אדם. הוא אינו מופתע כלל מהבחירה של שין ואחרים להסתיר את נשאותם או מחלתם. "הסטיגמה הזאת לא קיימת רק במדינת ישראל, אלא גם במדינות מערביות אחרות. יש פער גדול בין הידע המופץ בתקשורת לבין התפיסה של בני האדם, ולכן ברור למה שחקן כמו שין בוודאי ובוודאי מפחד להתגלות פן יבולע לו".
לטענת פרופ' בנטואיץ', שמנהל פורום פתוח לשאלות ותשובות בנושא HIV ואיידס, רבות ממאות השאלות שהוא מקבל לפורום מדגימות את הפער בין העובדות על הנגיף ובין הסטיגמות הקיימות לגביו.
“יש מחלות מידבקות יותר”
"הוועד למלחמה באיידס מקיים כ־8,000 בדיקות בשנה", טוען שטראוכלר מהוועד למלחמה באיידס. "מדובר על כ־3% מסך הבדיקות בישראל, אך סך המתגלים החדשים גדול פי שלושה ומגיע לעתים ל־10% מסך המתגלים השנתי בישראל. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבוועד יש בדיקות מהירות ואנונימיות, כך שיש ידיעה של התשובה בתוך חצי שעה ואין צורך להמתין זמן רב עד שהיא מתקבלת. אנחנו יודעים כי אחת הסיבות לכך שאנשים לא נבדקים זה בגלל ההמתנה הארוכה לתשובה".
גם לטענת שטראוכלר, הסטיגמה נגד נשאי וחולי איידס עדיין חיה ובועטת. “אין שום סיבה להפלות ולמנוע מנשאי HIV לעבוד ברובן של העבודות השונות במשק", הוא אומר. "כיום יש גם רופאים בכירים, מצילי חיים, שהם נשאים, ואין סיכוי שהם יעבירו את הנגיף כל עוד שומרים על אמצעי הזהירות השגרתיים. בסקרים שעשינו בעבר ראינו גם שרק כ־40% מרופאי השיניים מקבלים לטיפול נשאי HIV בזמן. אחרים פעלו בניגוד להוראות ודחו אותם לסוף היום או לא הסכימו לקבל אותם בטענות ותירוצים עגומים. לפעמים הטענה היא שאין מספיק סטריליזציה, אבל זו טענה מגוחכת. אנחנו הרי יודעים שרוב ההדבקות ב־HIV מתבצעות על ידי אנשים שלא יודעים את הסטטוס שלהם, כך שישנם נשאי HIV רבים שמגיעים לטיפול אצל רופא שיניים והם לא יודעים שהם נשאים. לכן משרד הבריאות קבע הוראות שגרתיות שמונעות כל אפשרות להעברת הנגיף דרך רופאי השיניים, וכל רופאי השיניים צריכים להתייחס לכל פציינט כנשא של מחלה מידבקת. אגב, יש מחלות הרבה יותר מידבקות מ־HIV, שאף מזיקות יותר".
איך אתם פועלים למאבק בסטיגמה בקהילה?
"אנחנו מעודדים להעמקת הידע לאוכלוסייה כדי להפחית את הבורות והחששות מנשאי HIV, ומתחילים כבר מגיל נוער באמצעות הסברה בתיכונים וידע מעשי בנוגע לקיום יחסי מין מוגנים והתנהלות מינית אחראית. במקביל, מפגישים את התלמידים עם נשאי HIV אשר מספרים להם את הסיפור האישי שלהם". ד