ננסי ברנדס שוהה כבר ארבעה חודשים בבית חולים, אחרי שתקף אותו חיידק אלים, מה שאומר שהוא נותר ללא הכנסות כבר תקופה ארוכה. עכשיו החברים הטובים מארגנים לו ערב הוקרה והתרמה.
ברנדס, מה שלומך?
“בין מדהים לנהדר".
באמת?
“כן, לא יודע מה מספרים לך, אבל אני מרגיש פשוט פגז. באמת שכן. ועוד מעט, עוד חודש, אני בחוץ וחוזר לעבודה. מישהו שאל אותי מה הכי חסר לך, אמרתי לו שהכי חסר לי מחיאות הכפיים של הקהל. זה הכי חסר לי".
שמעתי שהחברים מתארגנים לעשות מופע הוקרה.
“כן, אבל זה ממש בהתחלה, אנחנו עושים כמה טלפונים. אני עוד מעט ארבעה חודשים פה, ללא הכנסות. זה לא פשוט, אבל בשביל זה יש חברים".
מי עומד בראש המארגנים?
“שייקה לוי, הוא עוזר לי הכי הרבה. כמעט כל יום הוא מבקר אותי. את יודעת מי ביקר אותי לפני יומיים? יהורם גאון. היו פה גם קובי אושרת, הפסנתרן של תיסלם, יאיר ניצני".
אתה באמת אדם אהוב.
“אני יודע שאת לא רגילה לדבר עם אנשים שאוהבים אותם, בדרך כלל זה בלגנים. אני בן אדם אמיתי, ואני לא האמנתי שאנשים כל כך אוהבים אותי".
ממה אתה מתקיים בחודשים האחרונים?
“מאשתי. היא אם חד־הורית. ארבעה חודשים היא עם הקוסמטיקה שלה, ושני ילדים. זה לא פשוט בכלל".
שייקה לוי, אתה יכול לספר לי?
“לא, אני לא מעורה. אם יעשו ערב התרמה אני אתרום שיר, אבל ככה אני לא בסיפור".
אז מי תורם לו כספים ומי עוזר?
“אנחנו עושים מגבית בין חברים. אשתי ממש מארגנת הכל, אוספת, מחלקת, משלמת מה שצריך. כל מיני אנשים תרמו, חברים תורמים. הפצנו בין החברים שמצבו של ננסי הוא כזה שמצריך להתגייס. התגייסנו, כל אחד תרם מה שיכול. עוד לא הגענו לכולם, כי אנחנו עושים את זה בהססנות גדולה ובידיים רועדות".
למה?
“צריך לראות שזה לא יבוזבז על דברים שזה לא מתאים שיתבזבזו עליהם כספים שחברים תורמים. צריך לגרום לזה שהמשפחה תוכל להמשיך לתפקד. אשתו עובדת, מישהי פרסמה בפייסבוק לכל החברות שילכו לעשות טיפולים אצלה. זו דרך יפה מאוד לתרום. הוא יעבוד ביום מן הימים, מקווה שלא רחוק היום. בינתיים מה שיש, לשלם עבור דברים הכרחיים כמו חשמל, מים, שכר דירה ולא מעבר לזה כדברי מותרות".
מישהו ניסה לגעת בכסף לטובת מותרות?
“לא. לגעת אף אחד לא יכול. אף אחד לא יודע מה נעשה עם הכסף. אני יודע כי אשתי מטפלת בזה".
העברתם לחשבונם?
“לאשתו יש חשבון שגם לשם הכניסו כסף, מי שרצה לתרום זו דרך אחת. אנחנו לא כל כך אהבנו, כי אנחנו רוצים להיות אחראים על מה שיוצא ומה שנכנס. וגם מי נתן ומה נתן. שאם ביום מן הימים נרצה להחזיר נדע".
אבל תרומות לא מחזירים.
“לא מחזירים, אבל אם ננסי יחזור לעבוד והכל יהיה כשורה ובכל זאת נשארים עם כסף, אז כדאי להחזיר לאנשים שתרמו".
באיזה סכום מדובר?
“אלפים, לא מאות אלפים. אלפים יפים. אשתי לא רק משלמת. היא הלכה למשל לבית הספר של הילדים, דיברה עם המנהל והסבירה לו את המצב וקיבלה 50% הנחה בתשלום. גם הלכנו לעירייה לברר מה מגיע לננסי כגמלאי, וכן הלאה. כל מה שאפשר לצמצם, מצמצמים".