החג השני של פסח, שביעי של פסח, יחול השנה ביום רביעי, כ"א בניסן (08/04/2026). יום זה הוא השביעי והאחרון של חג הפסח.
זמני יציאת חג שני של פסח 2026 (שביעי של פסח) לפי ערים
הדד-ליין של הפיתה: מתי מותר לאכול חמץ ומתי מתחילה המימונה ב-2026?
השנה מותר לאכול חמץ לאחר צאת החג השני – שביעי של פסח – ביום רביעי בערב, כ"א בניסן התשפ"ו (8.4.2026). חמץ פרטי שנמכר כהלכה מותר באכילה מיד עם צאת החג. עם זאת, רכישת חמץ מעסקים ומאפיות מותרת החל מהשעה 20:30, כדי לאפשר את זמן תהליך "קניית החמץ בחזרה" על ידי הרבנות.
את המימונה השנה נחגוג החל מצאת חג הפסח, יום רביעי בערב, ה-8 באפריל 2026, ועד יום חמישי בערב, ה-9 באפריל 2026. חגיגות המימונה המרכזיות יתקיימו במוצאי שביעי של פסח (רביעי בערב).
תחזית מזג האוויר: האם אפשר לחגוג מימונה בחוץ?
בצל המלחמה: הנחיות פיקוד העורף לחג
פסח 2026 מגיע על רקע מציאות ביטחונית מורכבת. מדיניות ההתגוננות הנוכחית הוארכה עד ליום שבת. לפי ההנחיות, באזורים המוגדרים כתומים, שבהם נכללים רוב אזורי הארץ, ניתן לקיים התקהלות של עד 50 בני אדם, בתנאי שניתן להגיע למרחב מוגן בתוך זמן ההתגוננות. בשאר אזורי הארץ, המוגדרים צהובים, מותרות התקהלויות של עד 100 בני אדם.
בפיקוד העורף הבהירו כי בשלב זה אין שינוי בהנחיות, למרות הפסקת האש, ולכן יש להמשיך ולהתעדכן בהנחיות הרשמיות, בין היתר באמצעות אפליקציית פיקוד העורף.
עומסי תנועה בצאת החג: נערכים לפקקים בדרך למימונה
עם צאת החג הערב, צפויים עומסי תנועה כבדים בצירים המרכזיים ברחבי הארץ. משטרת ישראל נערכת לתנועה ערה של רבבות ישראלים העושים את דרכם חזרה הביתה מחופשות החג בצפון ובדרום, לצד תנועה ערה של חוגגים בדרכם לאירועי המימונה השונים. עומסים צפויים בנתיבי איילון, כביש 1, כביש 6 וכביש החוף. מומלץ להצטייד בסבלנות ולהתעדכן באפליקציות הניווט.
הצירים המרכזיים בהם צפויים עומסים משמעותיים:
במשטרה קוראים לציבור הנהגים לגלות סבלנות, ממליצים להקדים משמעותית את שעת היציאה ולהימנע מנסיעה ברגע האחרון בסמוך לכניסת החג. כמו כן, מומלץ להתעדכן באפליקציות הניווט בזמן אמת.
חוזרים לשגרה: מתי מתחדשת התחבורה הציבורית ונפתחים הסופרים?
עושים סדר בבלבול: מה זה "אסרו חג" והאם עובדים ביום חמישי?
מחר, יום חמישי (9 באפריל), מצוין "אסרו חג". בעוד שעבור רוב המשק מדובר ביום עבודה רגיל לחלוטין ללא הגבלות, במערכת החינוך יום זה מוגדר כיום חופשה. תלמידי בתי הספר והגנים (שאינם פועלים במתכונת חג) יחזרו לספסל הלימודים רק ביום שישי או ביום ראשון בשבוע הבא, בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
רגע לפני צאת החג: סעודת משיח
מנהג בולט שמצוין ממש בשעות אלו, בשלהי שביעי של פסח (לקראת שעות אחר הצהריים והערב), הוא עריכת "סעודת משיח". חכמינו תיקנו לערוך סעודה מיוחדת לקראת צאת החג ולשתות גם בה ארבע כוסות של יין, בדומה לליל הסדר. מטרת הסעודה היא להדגיש את האמונה והתקווה לגאולה העתידית ולביאת המשיח, רגע לפני שחוזרים לשגרה ולאכילת חמץ.
רגע לפני הביס: הברכות של מוצאי החג והמימונה
אחרי שבוע שלם של מצות, גם מי שלא מקפיד ביומיום מתרגש לברך על הביס הראשון של החמץ. הנה תזכורת קצרה לברכות של הערב, פלוס הפתעה אחת:
מתי קוראים את "שיר השירים"?
בקהילות אשכנז (וקהילות נוספות) נוהגים לקרוא במהלך החג את מגילת "שיר השירים" שחיבר שלמה המלך. המגילה, שמתארת את אהבת הרעיה והדוד (משל לאהבת ה' ועם ישראל), נקראת לרוב בבית הכנסת לפני קריאת התורה, ומסמלת את האביב, פריחת הטבע וחידוש הברית.
מה מציינים בשביעי של פסח?
בשביעי של פסח, על פי מסורת חז"ל, אירעה קריעת ים סוף - וזהו המאורע שמציינים ביום זה, שכן אז הושלמה יציאתו של עם ישראל ממצרים. על פי המדרש, בט"ו בניסן יצאו בני ישראל ממצרים - שבה שועבדו. פרעה נעתר לבקשת משה רק לאחר עשר המכות שהיכה האל במצרים, והסכים לבני ישראל לצאת ממצרים למשך שלושה ימים בלבד.
אולם לאחר שלושה ימים, כשהבין פרעה שאין בכוונת בני ישראל לחזור, פתח במרדף עם צבאו אחר בני ישראל. בכ' בניסן, השיג אותם פרעה וסגר עליהם - כשמולם ים סוף בלבד. משה, בהוראת האל, מניף את מטהו והים נגזר לשניים - כך עברו בני ישראל "בתוך הים ביבשה". המצרים, ניסו גם הם לחצות את הים אולם כשנכנסו המים שבו וכיסו אותם.
נס קריעת ים סוף, על פי המדרש, אירע בשעות הבוקר המוקדמות של "שביעי של פסח". "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יְ־הֹוָ־ה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם: וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם".
מהם מנהגי החג?
סופרים עד שבועות: מהי ספירת העומר ומהם מנהגי האבלות?
אף על פי שחג הפסח הגיע לסיומו, מבחינה מסורתית והלכתית הציבור היהודי נמצא כעת בעיצומה של תקופת "ספירת העומר". מדובר במצווה הנמשכת 49 ימים, החל ממוצאי החג הראשון של פסח ועד לחג השבועות, ומהווה מעין מסע של הכנה רוחנית לקראת קבלת התורה. במקביל למשמעות המקורית, ימים אלו מצוינים ביהדות גם כימי אבלות היסטוריים לזכר 24 אלף תלמידיו של התנא רבי עקיבא, אשר על פי המסורת מתו במגפה קשה משום "שלא נהגו כבוד זה בזה".
בעקבות כך, התקבלו בקהילות ישראל מנהגי אבלות הנשמרים לאורך ימי הספירה: חל איסור על קיום חתונות ואירועי שמחה, נמנעים מתספורת, גילוח וקניית בגדים חדשים, ורבים נוהגים שלא להאזין למוזיקה קצבית או חיה. מנהגי האבלות הללו נפסקים לרוב בל"ג בעומר (היום ה-33 לספירה), היום שבו על פי המסורת נעצרה המגפה, והספירה כולה מגיעה לסיומה החגיגי עם כניסת חג השבועות.
התרעות פיקוד העורף