מרצ הודיעה השבוע על ״עדכון״ מצע הבחירות שלה. במסגרת המצע המרוענן והמעודכן, מכריזה המפלגה שתפעל לאפליה מתקנת למזרחים ולאתיופים, תפעל לשינוי מדיניות בחלוקת הקרקעות, תשקיע באופן ״נבדל״ במערכת החינוך ותפעל לשינוי התכנים הנלמדים בבתי הספר באופן שיציג את ההיסטוריה של כל הקבוצות בישראל.



על פניו, מדובר במגמה חיובית ונכונה. אם כך, למה זוכה המפלגה הזו לכל כך הרבה אנטגוניזם בקרב הציבור המזרחי? יותר מכך, בקרב מספר פעילים ופעילות נשמעת הקריאה הברורה לא לתמוך בה ואף שאיפה לראות אותה מחוץ לפוליטיקה.



כפי הנראה, ההצהרה של מרצ היא בגדר מעט מדי, מאוחר מדי. לצאת שלושה שבועות לפני הבחירות בהצהרות אידיאולוגיות, להעלות סוגיות כואבות וטעונות כדוגמת הקרקעות ותכני הלימוד, קצת שומט את הקרקע תחת הכוונות הטובות, ואף סודק את האמינות. מפלגה שמכריזה על עצמה כמפלגת שמאל הייתה צריכה שהסוגיות הללו ישכנו אצלה באופן אינהרנטי. היא מחויבת מזמן לזעוק נגד עוולות, באופן ברור ולא מרומז.



למרצ יש רומן גלוי עם הקיבוצים. עובדה זו לכשעצמה היא בעייתית. כל קריאה נגדם, ובעצם כל קריאה לצדק חלוקתי בנושא הקרקעות - תעלה לה בקולות בקלפי. זו המהמורה הראשונה שמרצ צריכה להיפטר ממנה. אם אכן מדובר באמירות אידיאולוגיות אותנטיות, אם אכן זו מפלגה שעניינה צדק אזרחי ושוויון - אין לה ברירה אלא לומר את הדברים ללא רמיזות ובלי פחד להתעמת עם הקיבוצים (שכבר מזמן איבדו כל חוש צדק והפכו לגופים קפיטליסטיים דורסניים שרק שואפים לגזול מהמשאב היקר במדינה).



גם בנושא החינוך והתרבות מרצ לא ממש הולכת עד הסוף. כשפרצה סערת השופטים בפרס ישראל, המפלגה שחררה כרזה תחת הכותרת ״ פרס חורבן ישראל״. נו, באמת, כמה גברים אשכנזים נפסלו ובא עלינו חורבן בית שלישי? אם מרצ אכן הייתה שם, במקום הזה שרואה את שורשי הבעייתיות, היא הייתה שואלת את עצמה את השאלה הכי בסיסית - אין מזרחים ראויים לפרס ישראל? היכן הם הסופרים, המשוררים האינטלקטואלים המזרחים ומדוע שנה אחר שנה אנחנו מקבלים רפליקה של הפרס הזה?



ובנוסף, האם למרצ מעולם לא היו שרי חינוך שכיהנו בכנסת? היכן הם היו כשההיסטוריה של היהודי המזרחי נמחקה מספרי הלימוד ונדחקה לשוליים לטובת האתוס הציוני האירופי? הדיסוננס בין התיאוריה לפרקטיקה אינו מותיר מקום לשאלות. למרצ יש מצע מלא בכוונות טובות אך הפרקטיקה שלה קלוקלת. בבחירות האלו אין מקום למשחקים, הציבור המזרחי מודע יותר, חכם יותר ואינו מוכן לקבל את השאריות של אף אחד. כשמרצ תחליט לרדת ממגדל השן התל אביבי שלה ותתחיל להתייחס אל ציבור זה כאל שחקן שווה במגרש, אולי יהיה אפשר להתחיל בדיאלוג אמיתי ובסדיקת חומת הסלידה שיש למזרחים כלפיה. עד אז, הצהרות היסטריות של הרגע האחרון לא ממש יעבדו נכון בשבילה. 




הכותבת היא דוברת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" לשעבר