בחודש האחרון מנסה משרד האוצר בשיתוף משרד החקלאות לקדם במרץ רב, באמצעות חוק ההסדרים, מספר רפורמות בתחום החקלאות, וזאת ללא כל הידברות עם ראשי הארגונים החקלאיים.
רפורמות אלו, מעבר להיותן מופרכות וחסרות כל בסיס כלכלי, אינן יכולות להיות מבוצעות באבחת סכין, כאילו היו עוד שורה בספר התקציב, ועליהן לצאת באופן מיידי מהחוק הנ"ל.
ההתנגדות הגורפת של החקלאים להמשך קידום תוכניות אלו נובעת מהתפיסה שחקלאות כחול־לבן היא הרבה יותר מגידול ירקות וחליבת עזים. זהו הבסיס הערכי והציוני לחיינו בארץ ישראל, וקיומם של שטחים חקלאיים נרחבים, מהערבה בדרום ועד גבול הלבנון בצפון, הם עדות ניצחת לכך. מקומם שבמקום לשמור על ההתיישבות בפריפריה ולדאוג לכך שאותם מגדלים וחקלאים לא יאבדו את מטה לחמם, אימץ משרד החקלאות את האג'נדה הכלכלית של משרד האוצר, הרואה לנגד עיניו מספרים במקום אנשים וערכים.
שר האוצר משה כחלון, אשר נישא על גלי המחאה החברתית של 2011, שוגה בהבנת המציאות הכלכלית של ישראל 2015. רפורמה בחקלאות איננה דומה כלל וכלל לשוק הסלולר. יתרה מכך, בניגוד לרפורמה שבה זכה כחלון לתהילתו על ידי הכנסת גורמים חדשים ו"רעבים" לתחום, הרי שבענפים החקלאיים הדבר שונה בתכלית. כניסה של גורם חדש לשוק החלב או העופות איננה עומדת על הפרק, עקב ההשקעות הכספיות העצומות שנדרשות, והסיכון הכלכלי הגבוה שהוא טומן בחובו.
חשוב להדגיש – רפורמות כלכליות, במיוחד בתחום דינמי כמו חקלאות, הן צו השעה. עם זאת, לא ייתכן שהן יתקבלו בחופזה, ללא שקיפות והתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים. יתרה מכך, זריקת ססמאות לאוויר תוך ניסיון ציני לגלגל את בעיית יוקר המחיה כלפי החקלאים לא תוביל אותנו ליעד שאליו אנו שואפים להגיע, קרי הוזלה דרסטית של מוצרי המזון בישראל.
בשיא מחאת הקוטג' לפני מספר שנים הודתה עופרה שטראוס קבל עם ועדה – "שגיתי, טעיתי". עכשיו תורם של השרים הנכבדים לחזור בהם. אסור לנו כחברה להשלים עם המצב שאלפי מגדלים ברחבי הארץ יהוו טרף קל לפוליטיקאים המתקשים לראות לטווח ארוך.
הכותב הוא יו"ר השדולה החקלאית בכנסת