גל הירש מוביל בסקרים, כך הכריזה יונית באחד מימות השבוע וביטאה את הרצון העז של ההמונים לראות שינוי דרמטי במשטרת ישראל המוכה והחבוטה, בדיוק כפי שהצהיר השר גלעד ארדן. אבל מדוע תומך הציבור ומדוע תומכים הרפורמטורים בממשלה באדם כה שנוי במחלוקת?
לפני שמסירים מסדר היום את אפיזודת המינוי של הירש, יש לסכם ולומר כי לקצין האיכותי הזה יש צדדים חיוביים רבים, אבל גם נקודות שליליות. פיקוד על המשטרה אינו כמו לימוד של עוד יחידה בצבא, גם אם קוד הפעולה נראה דומה משהו, עם כל הכבוד לעקומת הלמידה המהירה והמפורסמת של הירש.
“המשטרה בבעיה והיא אינה יכולה להמשיך להתנהל כפי שהיא מתנהלת כעת", קובע פרופ' ערן ויגודה מבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה, המוסד שבו למדו מרבית הקצינים הבכירים של משטרת ישראל את יסודות הניהול והמינהל הציבורי. חלקם עשו זאת לצורך צבירה של קרן ההשתלמות בלבד, אחרים למדו והפנימו והתפתחו, אולם למרבה הצער נראה שהם מהווים מיעוט בקרב הסטודנטים לובשי המדים.
רשימות נוספות של אמיר זוהר ב־POSTA.CO.IL
“אין לנו שנתיים ללימוד הארגון", ממשיך ויגודה, “דרושה כאן עזרה ראשונה לארגון במצוקה - כל שרשרת הפיקוד קטועה. מישהו יצטרך לחקור פעם איך הגיעה משטרת ישראל למצב הזה. התפתח בארגון כשל ערכי חמור שמחייב מהפכה ערכית. יש לנסח קוד אתי חדש ולגדל דור אחר, כי הדור הנוכחי כבר לא יזכה לאמון הציבור. העבודה צריכה להיעשות בשכבת סגני הניצבים וניצבי המשנה ולקדם אותם לתפקידי הפיקוד הבכירים ביותר, אבל הם חייבים להיות חלק משכבה מעולה של אנשים - איכותיים, מקצוענים, קבוצת עילית, כמו חיל האוויר מול הצבא הירוק.
“מודל הביניים שלי הוא: מבוגר אחראי שאינו מחויב לדור הנוכחי, מישהו מעל לכל מחלוקת, שמכיר היטב את הארגון ושוהה מספיק זמן מחוצה לו, מקצוען שיידע לשאול את השאלות הנכונות. אריאל שרון אמר פעם: ‘רוצה מישהו נקי מספיק? תביא תינוק מהפגייה'. אבל זה לא נכון - יש אדם כזה, רק צריך להתאמץ למצוא אותו. דווקא הירש לא התאים. אולי אם היו מביאים את האלוף דורון אלמוג עצמו זה היה מתקבל אחרת. היה כאן מאבק סמוי בין הפוליטיקה למשטרה ולתקשורת בסוגיה מי יקבע את דמותו של המפכ"ל הבא, אז ארדן אמר ‘אני אקבע', והסתבך".
ואלה שמות
את מודעת הדרושים החדשה של נתניהו וארדן יש לנסח כך: דרוש מפכ"ל, מקצוען, בעל יכולת מבצעית גבוהה ומוכחת של בוגר גוף ביטחוני, רצוי משפטן, שיידע לנסח במקצועיות ובנאורות חזון של נורמות וערכים חדשים למשטרה, מנהל כריזמטי שיידע להטמיע את החזון מתוך ניסיון והיכרות מעמיקה עם המערכת הציבורית ובעל יכולת להתגבר על שביתות איטלקיות של שוטרים וקצינים מתוסכלים.
אם לשר לביטחון הפנים מותר לגייס מפכ"ל לפי תחושות הבטן, קוראי העיתונים זכאים לקבל השראה מכמה שמות שמקבלי ההחלטות בכוורת של ארדן ונתניהו פסחו עליהם כנראה, בדרך להחלטה הגרועה שלהם.
שופט העליון מני מזוז: היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שהחל בהיסוס וסיים כ"מר ישראל היפה והטובה", נראה אולי שברירי משהו אבל כמות השעות שעבר עם מפקדי להב 433 ושני המפכ"לים האחרונים מכשירה אותו להיות ה"רפורמטור" של משטרת ישראל. שופט חוקר, כמו בסרטים האמריקאיים. אם ייקרא לדגל הוא לא ישיב בשלילה.
פרופ' ישי בר: שילוב אידיאלי של לוחם ומפקד, בעל ידע והכשרה בעולם המשפט. בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר, מפקד מחלקה בגדוד 890 של הצנחנים שהשתתף במבצע אנטבה (ביבי, שומע?), בחר לפרוש מצה"ל וללמוד משפטים באוניברסיטה העברית, להתמחות בעליון, ללמוד כלכלה בלונדון ולהשלים דוקטורט עם השתלמויות בהרווארד ובניו יורק, וכל זה כדי לחזור לצבא כאב בית הדין לערעורים בדרגת אלוף. היום הוא מרצה בכיר בבית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה.
אלוף במיל' אילן בירן: כמעט בן 70. זקן? אדם נבון אמר לי: תנו לו להתמודד כמו הזקן והים, ותראו. עושה סדר מקצועי, קפדן, חכם. עליו לא יעבדו. בוגר סיירת שקד ממלחמת ששת הימים וצפונה, מח"ט גולני ורל"ש של הרמטכ"לים מוטה גור ורפול, ראש אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה ומפקד פיקוד המרכז בתקופת החתימה על הסכמי אוסלו. ניהל את משרד הביטחון, בתי הזיקוק ובזק “החדשה". יגרום למפקדי להב והמחוזות להצדיע בהכנעה.
ניצב בדימוס דוד צור: הכי מתאים לעזרה ראשונה ולהתוויית חזון המשטרה בדור הבא. איכותי אך מחוספס, בעל ניסיון כביר בתכנון תורות אבטחה, פיקוד על המחוז המסובך במדינה ואפילו קדנציה קצרה בכנסת. המועמד הנצחי שמכיר היטב את הארגון ושוהה מספיק זמן מחוצה לו.
ניצב ורב־טפסר שחר איילון: עוד איש מעולה שמכיר היטב את הארגון ושוהה מספיק זמן מחוצה לו. כיהן כסמפכ"ל של דודי כהן, כמפקד מחוז תל אביב ומחוז ש"י, ראש אגף התנועה שהגה והקים את ימ"ר תנועה היעילה (ואימץ את סגן ניצב אפרים ארליך, המכונה “קרמשניט", גיבור איכות השלטון). נהג לערוך לאנשיו כנסים מיוחדים עם אורחים מחוץ לארגון שהטיחו בהם ביקורת ללא רחם. מענטש. החיסרון: טוב מדי, ורק נראה קשוח.
עו"ד גיא רוטקופף: מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר, משפטן המעורה היטב בדילמות מבית מדרשו של הפטרון, דניאל פרידמן, בעל יכולת ניהולית וכריזמה שסחפה את המשרד בימי משה לדור ומני מזוז. החיסרון: לא איש מבצעים ולא מכיר לעומק את המשטרה.
עו"ד עמית אייסמן: המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. היה פרקליט מחוז חיפה חמש שנים. אומרים עליו שכשמו כן הוא - אייסמן. קר ונחוש. פועל ללא מורא, ללא משוא פנים, מרוחק מהברנז'ה ומתעלם לחלוטין מאמצעי התקשורת. יודע עבודת משטרה מהי, כולל עניינים אזרחיים.
מפכ"ל בדימוס יוחנן דנינו: אחד מקציני המשטרה שעברו דרך פרופ' ויגודה בתקופה האחרונה הוא יוחנן דנינו, שלמרצה מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז הבינתחומי הרצליה יש רק מילים טובות לומר עליו, בניגוד לעליהום התקשורתי הפופוליסטי. לפני כחודשיים הוא נפגש עם דנינו לשיחת ייעוץ לרגל סיכום הקדנציה, ולהערכתו שמע ממנו בהרחבה אותם דברים שהשמיע השבוע בפני ועדת טירקל: כמה נושא המשטרה מורכב, איך הוא לא היסס לטפל בבעיות שאחרים אולי היו מטאטאים ואילו קשיים צפויים בדרך לשיקום המשטרה. “דנינו אמר באומץ דברים קשים על המשטרה, שאחרים לא אמרו", אומר ויגודה, “הוא הצביע עליהם ופעל בעניינם ואז נפער הבור. אם היו נותנים לדנינו עוד עשר שנים הוא היה מכסה לנו את הבור".