התפיסה המיליטריסטית שלפיה איש צבא בכיר הוא האיש הנכון בכל מערכת שמחוץ לצבא שבה ומכה במלוא העוצמה. לראיה, מינויו של גל הירש למפכ"ל המשטרה אינו נובע מהעובדה שמדובר באיש מוכשר מאוד, בעל סגולות ניהוליות יוצאת דופן, אלא בראש ובראשונה בגלל עברו הצבאי.
זוהי טעות איומה.
אין לאיש צבא, בכיר ככל שיהיה, שום סגולות טרומיות העשויות להפוך אותו למנכ"ל טוב או אפילו מפכ"ל. ניסיונו הרב כאיש צבא אינו רלוונטי כלל לשום תפקיד מחוץ למערכת הצבאית. תכונותיו, יכולותיו האינטלקטואליות, רצינותו וכושר הארגון שלו הם הכישורים האמורים לקבוע את התאמתו לתפקיד ניהולי רם.
מובן שאין בדברי אלה כדי לקבוע עמדה ספציפית לגבי הירש וכישוריו. לא מן הנמנע שהוא כן מתאים, אך כאן הדיון הוא על התופעה שבעיני היא קלוקלת ואפילו בזויה.
תסמונת המיליטריזם המקובעת בחברה הישראלית איננה חדשה. מקום המדינה ועד היום היא הכתה שורשים במחוזותינו. לצד דוגמאות של ראשי מערכת הביטחון שהצליחו בחיים האזרחיים כראשי מערכות, ניתן להביא עשרות רבות של דוגמאות של כאלה שכשלו כישלון חרוץ. שיאה של התופעה בשאיפה למנות אנשי צבא בכירים מאוד לתפקיד שר ביטחון, ללא כל חשיבה מעמיקה אם הם מתאימים למערכת הפוליטית.
אל מול דוגמאות של אלופים או רמטכ"לים לשעבר שכיהנו בתפקיד והוכיחו תבונה רבה, ניתן לציין רבים שכשלו, ולהפך: בן־גוריון לא היה איש צבא והיה שר ביטחון מצוין. כך גם לוי אשכול. ארנס ופרץ לא נפלו משרי ביטחון עטורי תהילה ואותות הצטיינות. כך יש להתייחס גם לתפקיד מפכ"ל המשטרה.
אגב, ההתארגנות של מפכ"לים לשעבר וניצבים בדימוס, שועלים ותיקים המכירים היטב את המערכת, למען מינוי איש משטרה בתור מפכ"ל היא בעיני חלק מאותה תפיסה מיליטריסטית בלתי ראויה. למשמע טענותיהם של אלה אוזניים יצלו. ברור שהמשטרה היא גוף מקצועי, אפריורית. אין זה אומר שאחרים אינם מסוגלים לעמוד בראשה מלבד ניצב לשעבר.
זהו שקר שאין למעלה ממנו. אם הגוף הזה כל כך מקצועי, איך ייתכן שהמשטרה הגיעה בשנים האחרונות לשפל שלא היה כדוגמתו? איך ייתכן ששבעה ניצבים, ואחרים בדרגות פחותות, כולם מקצוענים, נזרקו משורותיה בגלל מעשים שלא ייעשו? איך ייתכן שתדמיתה רדודה ואמון הציבור בה ירוד?
בסוף המתקפה על מינוי הירש אינה לגופו של הלה אלא על הרצון לשמר את התפיסה המיליטריסטית, המנציחה את ההווה ואת העבר. לו היה מתמנה אדם אחר מחוץ למשטרה, סביר שהיינו עדים למתקפה דומה. בעלי האינטרסים בתוך המשטרה רוצים לשמור על ההגמוניה שלהם, וייקוב הדין את ההר. את ההתנהגות הזאת יש לגנות.
יש בישראל מספיק אנשים שמסוגלים למלא את תפקיד המפכ"ל בצורה טובה ביותר: שופטים לשעבר, פרקליטים נועזים שאינם יראים כלפי חורשי מזימות או מנהלים כישרוניים במיוחד. על השר לביטחון פנים לבחון לעומק את כישוריהם של המועמדים, להיוועץ במומחים חסרי פניות ולוודא שהמועמד ניחן באותן תכונות טרומיות העשויות להצעיד את המשטרה להישגים, להחזיר את הסדר והמשמעת למקומם, לא להירתע משינויים מבניים ופרסונליים – ובלבד שהמשטרה תהיה הרבה יותר טובה.