אם משהו נראה כברווז, נשמע כברווז ויש לו טעם של ברווז, אזי הוא ברווז.
באומרי זאת, אני מבקש לאתגר את הקוראים במחשבה שאם הנשיא אובמה מבצע מהלכים שיכולים להביא להחלשתה הביטחונית והכלכלית של ישראל, ולאחרונה אומר דברים בגנות מנהיגיה שעלולים להביא לבידודה המדיני והכלכלי, הרי שהוא רוצה בהחלשתה. לא ניתן להסביר זאת אחרת נוכח ההסכם ההזוי בנושא הגרעין האיראני.
המלך עירום? לא. אובמה פועל לשנות סדרי עולם בדרך כל כך אבסורדית שאנשים נותנים לו קרדיט לא מובן, מתוך מחשבה שיש כנראה דברים נסתרים בהסכם שהופכים אותו לראוי. ובכן, לא כך הדבר. כשדנים בנושאים אסטרטגיים, יש לעלות למעוף הציפור ולהביט על ההתפתחויות ברזולוציה נמוכה. יש להביט על הכיוונים הכלליים ולזנוח רעשים ונתונים בלתי חשובים.
בהביטנו על התפתחות מערך הכוחות הכללי במזרח התיכון, בעקבות הסכם הגרעין עם איראן, אנו רואים התפתחות בלתי נסבלת לישראל. בראותנו את העוצמה המשיחית שהנשיא אובמה משדר כשהוא עוסק בהסכם, אנו חייבים להבין שהאיש אינו פועל מתוקף שיקולים אסטרטגיים שיעדם לחזק את העולם המערבי, אלא מתוקף רוח משיחית המונעת מהעדפות אמוציונליות.
אובמה רצה לחתום על הסכם בין איראן והמעצמות שיאפשר לאיראן לפתח יכולת גרעינית. האיראנים טוענים שאובמה אמר בעבר שאין לו בעיה עם איראן גרעינית. הנשיא מבטיח למדינות המוסלמיות הסוניות שיצייד אותן בנשק רב כדי לעמוד בפני איראן. בכך הוא מייצר פוטנציאל שעלול להזיק לישראל כאשר המצב יתהפך, כפי שכבר קרה, והנשק יופנה נגד ישראל. בעקבות הסכם הגרעין, הנשיא "מעודד" את מדינות ערב להצטייד בנשק גרעיני. למדינות אלה יש המשאבים ונדרשת רק החלטה. בכך יגרום הנשיא לביטול היתרון המהותי ביותר שיש לישראל במאזן הכוחות, הבלתי אפשרי כמעט, בין ישראל לעולם הערבי כולו. באמצעות ההסכם עם איראן הנשיא מאפשר להעביר משאבי עתק לחזבאללה ובכך לחזקו לכדי איום ממשי נוסף על ישראל מצפון.
בהמשך תעביר איראן משאבים גם לחמאס, ובכך תחזק את האיום על ישראל מדרום. בצד המדיני, מעללי אובמה עוינים לישראל, אלא שהם נעשים בדברי נועם כלפי תושבי ישראל ויהודי ארצות הברית. אובמה מנסה להביא את העולם לתובנה שישראל מחרחרת מלחמה. אומנם הוא לא מעז לומר זאת בגלוי, אך כך זה משתמע. בכך הוא משניא אותה על אירופה, ומוביל גם לבידודה הכלכלי והמדיני, שעשוי להגיע לשיאו בהצבעות במועצת הביטחון, לכשדעת הקהל בארצות הברית תבשיל לכך. ואכן בהצגתו את ישראל כשוחרת מלחמה נגד איראן, יוצר אובמה דיכוטומיה בין ישראל לתושבי ארצות הברית העייפים ממלחמה (כמו גם לבין תושבי אירופה). כשבאים פרשנים ואומרים שאנחנו מאבדים את הברית עם ארצות הברית, שהיא הנכס הביטחוני החשוב ביותר, אני אומר שאין כזו ברית בהנהגתו של אובמה. ולא בגלל התנהגותה של ישראל, אלא בגלל משיחיותו של הנשיא האמריקאי.
נתניהו זיהה זאת, והוא פועל במרץ כבר זמן מה לסיכול ההסכם, אף כי בשבוע שעבר נחל מפלה עם הידיעה שאובמה השיג רוב בקונגרס לאישור הסכם הגרעין. אני מניח שישראל הייתה מסתפקת גם ביצירת רוב רגיל בקונגרס נגד ההסכם, דבר שהיה נותן לגיטימציה לבטל אותו בהמשך, בין שהנשיא הבא יהיה רפובליקני או דמוקרטי. ובלבד שהנשיא הבא לא יהיה משיחי.
הכותב הוא חבר מועצת הביטחון לישראל