1
הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים העומדים לפתחנו, הם על פי היהדות ימי הדין, ולכן הם נוראים. כל באי עולם, לא רק יהודים, נידונים בימים אלה בבית דין של מעלה. "היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים", אנו אומרים בתפילה.
ולא רק היחיד עומד לדין, גם המדינה. כך נאמר בתפילת ראש השנה: "ועל המדינות בו ייאמר, איזו לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואיזו לשובע". איך ועל מה דנים מדינה? לפי הרמב"ם, על פי מעשי יושביה. כך היה בדור המבול, שאנשיו המושחתים גרמו למחיקת היקום מעל פני האדמה, וכמוהם גם אנשי סדום ועמורה שחטאיהם הביאו להפיכת עריהם לשממה בידי שמיים.
בערב ראש השנה תשע"ו מתבקש להוסיף שמדינות נידונות גם על פי מעשי מנהיגיהן. המנהיג, במדיניותו, במהלכיו ובמחדליו, דן את מדינתו לחרב או לשלום, לרעב או לשובע. מלחמה, בידוד מדיני, משברים עם מדינות ידידות, עוני, פערים חברתיים ושאר מכות מדינה הם בעיקרם פועל יוצא של מהלכי המנהיג או של מחדליו. הם בעצם גם החטא וגם העונש. החטא שלו, העונש של אזרחי המדינה. ואם תרצו, הוא עצמו, המנהיג, הוא העונש.
2
נמשיך בענייני מנהיגות. עמיר פרץ חוזר הביתה, למפלגת העבודה. צפוי ולא מפתיע. למה לו מושב בכנסת בחסדי ציפי לבני, בשעה שהוא יכול לזכות בו לדעתו בבחירות פנימיות בעבודה. יש לו עדיין אחיזה במפלגה.
אבל מי שחושב שפרץ חוזר רק כדי להבטיח לעצמו כיסא בכנסת הוא תמים. הוא מכוון גבוה יותר. מי שהיה יו"ר העבודה שואף לחזור לכיסא הזה. הוא בטוח שהוא מתאים מכל המועמדים ששמם עולה בהקשר זה, כולל חולדאי. פרץ, יש להניח, יתמודד על ההנהגה. הוא מזהה בוודאי את החור במנהיגות העבודה, שהרצוג אינו מצליח למלאו ביצירת מעמד ודימוי של מנהיג שיכול לגבור על נתניהו בבחירות. האם פרץ כן מסוגל להגיע למעמד שווה משקל לנתניהו? האם הוא, איש שמאל מובהק, פוליטית וכלכלית, יצליח להעביר בוחרים מהמרכז והימין לעבודה? ספק רב.
3
ומכאן למנהיג עצמו, בנימין נתניהו. נניח לרגע לנושאים הכבדים ונפנה לעניינים הקטנים של התנהגותו בנושאים יומיומיים. זו יוצרת רושם שהכל הצגה אחת גדולה, מלאכותיות במיטבה, שגם מציירת את האיש כמנותק מהעם ומחיי האזרחים. אין לו מעצורים בנושאים הקטנים ונראה שאין לו גם יועצים טובים.
שתי דוגמאות מהשבוע: כשהוא יוצא לבית ספר בפתיחת שנת הלימודים, הוא נושא לפני ילדים קטנים נאום בנושאים מדיניים וביטחוניים. מורים מחאו כפיים, הילדים לא הבינו מה הוא רוצה מהחיים שלהם.
ואחר כך בא הטלפון המגוחך, שלא במקום, למאמן נבחרת הכדורסל ארז אדלשטיין, לאחר שזו ניצחה את נבחרת רוסיה הלא מרשימה במשחק הראשון באליפות האירופית. זה נראה כאילו ראש הממשלה רץ לטלפון לפני שהנשיא או השרה רגב יקדימו אותו. המאמן הג'ינג'י לא הצליח להסתיר את מבוכתו מהטלפון המפתיע ומדברי נתניהו על טל ברודי ומכבי תל אביב, וניסה להסביר לו שמדובר בסך הכל במשחק ראשון והדרך עוד קשה וארוכה. אבל מה זה חשוב לביבי, העיקר שהוא היה הראשון לבר