היום בבוקר, בעוד 25 שנה, התעוררתי במיטת "אפל" שלי.
היא הודיעה לי כמה זמן נמתי, שמרה את החלומות שלי ומחקה את אלה שאסור להשאיר להם עקבות. אחר כך שאלה אותי אם אני זוכר את פגישתי עם בנו של השאה הפרסי, שהגיע מאיראן לברר איתי כמה פרטים על המאמר הזה שנכתב לפני 25 שנים וחזה את היעלמות משטר האייתוללות ואת חלוקת איראן לשבע מדינות קטנות, שהגדולה בהן היא המדינה האזרית.
היא הודיעה לי כמה זמן נמתי, שמרה את החלומות שלי ומחקה את אלה שאסור להשאיר להם עקבות. אחר כך שאלה אותי אם אני זוכר את פגישתי עם בנו של השאה הפרסי, שהגיע מאיראן לברר איתי כמה פרטים על המאמר הזה שנכתב לפני 25 שנים וחזה את היעלמות משטר האייתוללות ואת חלוקת איראן לשבע מדינות קטנות, שהגדולה בהן היא המדינה האזרית.
אמרתי שאני זוכר היטב. משהו, שאני עוד לא מבין איך הוא פועל, גילח וצחצח אותי, ונכנסתי למכונית אפל שלקחה אותי אל מתחם שרונה, לעבר בית קפה של רשת קפה מתימן, אשר פועלת ממש על המקום שבו עמדו בעבר אולפני קול ישראל (אותם אולפנים שבהם הקלטתי לפני 25 שנים, תוכנית רדיו בשם "השבוע שלי", שאמורה הייתה להיות משודרת ב־19 בספטמבר 2015).
השיחה עם בנו של השאה הפרסי הייתה מעניינת. הוא שאל מדוע אני לא קונה בית בטהרן כמו כל הישראלים. אמרתי לו שגם בברלין לא קניתי. בחדשות סיפרו שהקנצלרית הגרמנייה, פאטמה הוהנצולרן, הכריזה שהיא מעבירה מענק מיוחד לניצולי השואה לקראת החגים. אכן, הכדור שחברת טבע פיתחה באמת מאריך חיים. העולם צורך אותו בכל מקום, והמפעל בקריית ארבע בקושי עומד בלחץ ההזמנות. מישהו בשולחן לידנו דיבר בקול על החופשה שלו בארץ צד"ל, בכפרים שהם חזרו אליהם בדרום לבנון, כאילו כל העולם צריך לדעת.
יחסית לגילי אני בסדר, אבל אני כבר לא שומר על אותו להט עבודה. דחיתי הצעה להיות שופט ב"אקס פקטור" אך על פי שבר רפאלי שם. שמעון פרס עושה את זה טוב מאוד, ואני לא כל כך אוהב שכל המתחרים בוחרים לשיר דווקא שירים בסינית.
הבן של השאה סיפר לי על היעלמות איראן די בפירוט. הוא אומנם דיבר פרסית, אבל גולג טרנסלייט תרגם את דבריו לעברית במהירות מאך 6, זאת אומרת הרבה מעל מהירות הקול, כך שהם תורגמו עוד טרם הגיעו לאוזני. המבטא נשאר.
הוא חזר על דברים ידועים, כאילו אני לא יודע שפיתחו את ה"מנהיג", שהוא מנהיג שמוביל מדינות רק לטובת בני האדם שחיים בהן. זה נולד בסטארט־אפ של שני חרדים בדירה קטנה במאה שערים. עם שחרורם מצה"ל, אחרי שירות ב־8200, הם החליטו למצוא את האלגוריתם של הטוב. זה היה האקזיט של המאה. רכשו אותם אפל ומייקרוסופט ופייסבוק וסמסנוג וסוני גם יחד, בחברת ענק שחיברה את כל הגופים האלה למטרה הזאת.
כל מנהיג היה חייב לבלוע גרגיר שבתוכו צ'יפ שמבטיח שהוא עושה רק את הדברים הטובים לזכויות בני אדם. כולל נשים. לקח כמה שנים שבהן מנהיגים התנגדו לחידוש, אבל לא ניתן היה לעצור זאת. במהרה השתנתה המדיניות העולמית למדיניות של אהבה במקום מדיניות של שנאה. מפעלים לייצור סרכזות קרסו. האזרים, שהם החלק הגדול מבין תושבי איראן, ביקשו בנימוס וקיבלו מדינה משלהם עם חיבור לאזרבייג'ן. אבל זה היה רק סמלי, כי ממילא הגבולות בין הארצות היו פתוחים.