זו השיטה: לאמריקאים יש בעיה שמוכרת היטב גם לבוחר הישראלי

מילה של מועמד, או מועמדת. עוד שנה ורבע נותרו עד הבחירות, וזמן הזה ילך ויגבר הקשב למה שיש למועמדים לומר.

בשבוע שעבר נשאה הילרי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית המובילה, נאום תקיף בשאלת איראן. מכיוון שהסקרים אינם נוטים חסד להסכם שחתם הנשיא אובמה, היא מעדיפה ללכת על בטוח. היא בעד, אבל גם קצת נגד; היא מקווה, אבל גם זהירה; היא תומכת, אבל לא תהסס להפסיק לתמוך. אם וכאשר תיבחר. אם וכאשר תתעורר בעיה. אם וכאשר תקיים בעתיד את מה שהיא מתחייבת לו כעת. לקלינטון יש בעיה נמשכת שעשויה להקשות עליה בהמשך המרוץ: הציבור לא מאמין לה.

בסקר הנחשב של אוניברסיטת קוויניפיאק שבקונטיקט, התבקשו אזרחים לתאר במילה אחת כמה מועמדים מובילים. קלינטון זכתה לתואר "שקרנית", וכתוספת גם "לא ישרה" ו"לא אמינה".

לא שיריבה במפלגה הרפובליקנית זכו למחמאות. על דונלד טראמפ יפה הבלורית, המועמד המוביל בסקרי המפלגה הרפובליקנית, אמרו הבוחרים שהוא "שחצן" – האפשרות המוצלחת מבחינתו – וגם "אידיוט" ו"ליצן" – אפשרויות פחות מוצלחות. ומה המילה הראשונה שעולה לבוחרים בראש כאשר הם חושבים על ג'ב בוש? המילה היא: "בוש". וגם "משפחה", "שושלת", "האח", "ג'ורג'". כלומר, המועמד אינו אלא המשך של מה שכבר היה, ולא במיוחד מוצלח, בעיני רבים מהבוחרים.

***

לאמריקאים יש בעיה שמוכרת היטב גם לבוחר הישראלי. מצד אחד ברור להם שגם אחרי אובמה יהיה צורך בנשיא, או בנשיאה.

מצד שני, הם מתקשים להתפעל מהמצאי העומד לרשותם. מי שמדביק את קלינטון בסקרים הוא סנטור מעט אקסצנטרי ממדינת ורמונט, ברני סנדרס שמו. הוא סוציאליסט, הוא פופוליסט, הוא לוחם למען צדק חברתי, למען איכות הסביבה ולמען כל שאר הדברים הטובים שאתם יכולים לדמיין. הסנטור סנדרס הוא בלי ספק יהודי שיש לו לב רחב. אבל נשיא של מעצמה? האיש שיעמוד מול ולדימיר פוטין? מי שמדביק את טראמפ הארוגנטי בסקרים הוא בן קרסון. רופא. כנראה מוצלח למדי. 

ניסיון פוליטי: אפס. תפיסת עולם: שמרנית, אך בנושאים רבים היא עודה בשלבי גיבוש. מה הוא חושב על המזרח התיכון? צריך להודות על האמת: עד לאחרונה הוא לא חשב עליו לעתים קרובות. את התככים שהילרי קלינטון כבר שכחה, ייקח לו עוד הרבה שנים ללמוד.

זו השיטה האמריקאית, המזניקה מיליונרים ססגוניים לפסגות פוליטיות, המתגמלת שם משפחה מוכר הרבה יותר מאשר ניסיון רלוונטי, הטובלת בכספי הקמפיינים, הנשאבת אל מרוצים מתארכים ללא טעם, השופטת מועמדים על פי איכות הופעתם הטלוויזיונית. יש לה הצלחות רבות בבחירת נשיאים מרשימים.

רשומות על שמה גם כמה תקלות. מצד אחד, היא מאפשרת לזירה הפוליטית להתרענן. מצד שני היא מציבה אישים חסרי ניסיון והבנה בעמדות מפתח. נדמה שבישראל – לפחות בצמרת ממשלתה – מקווים כעת שהשיטה הזאת תעבוד לטובתנו. נדמה שבישראל – לפחות בצמרת ממשלתה – מתייחסים אל הנשיא הנוכחי ואל ממשלו כתקלה מצערת שיכולה להתרחש מעת לעת. עוד זמן מה, רגע קט במושגים היסטוריים, והתקלה תתוקן.

לא בטוח. מי שצפה בנאומה המרשים אך מתעתע של קלינטון בשבוע שעבר ונחשף לשרשרות המיילים שהחליפה עם יועציה, צריך לקחת בחשבון שגם איתה לא יהיו לממשלה ישראלית ריאלית – כלומר, לממשלה שיש סיכוי שתקום כאן – חיים קלים. ומי שצופה בעימותי המועמדים של המפלגה הרפובליקנים, מי שעוקב אחר שרשרות העלבונות שהם מטיחים אלו באלו, נהנה מפליטות הפה ומשתאה לנוכח קרקס ההבל, צריך לקחת בחשבון שעל רבים מהאישים העשויים לקבוע את גורלנו איננו יודעים הרבה. יכול להיות שיש ביניהם מי שיהיו טובים בהרבה לישראל מברק אובמה. ויכול להיות שיש ביניהם מי שיהיו גרועים בהרבה.