זהו הזמן בשנה לבקש סליחה מאדם שנפגע ממך. לכל עיתונאי יש כאלה.
אם פגעת בכתיבתך במישהו כי הייתה סיבה זה אולי לא בסדר, אבל מקובל במסגרת מקצוענו היהיר. עם זאת, לפעמים מדובר בטעויות: הבנת משהו לא נכון; סירסת עובדה מתוך מהירות; לא בדקת משהו שהיית בטוח שאתה יודע; והנה זה מודפס בעיתון.
טעות כזאת קרתה לי בנבכי השנה ומשהו האחרונים. זה קשור למנהיג הנאצי הפלסטיני אמין אל־חוסייני. לא, אני לא רוצה לבקש סליחה מנאצי, אלא מבלוגר שלא בדקתי את דבריו. יום אחד כתבתי בעיתוננו על ההנהגה הנאצית הפלסטינית ועל התהייה הגדולה: מדוע אנחנו מתעקשים לא לדעת על כך דבר? זאת חידה נפשית ישראלית: מדוע אנחנו לא יודעים, ולא רוצים לדעת, על העבר הנאצי של התנועה הלאומית הפלסטינית? בין הדוגמאות לתופעת השכחה המוחקת הזו ציינתי שבלוגר, ושמו יריב מוהר, כתב שישראלים מאמינים שהערבים לא שונאים אותנו בגלל הכיבוש ב־67', אלא בגלל סיבות קדומות יותר, והבטיח "אראה שהעובדות מלמדות על תמונה שונה בתכלית". הוא אכן ניסה להוכיח שהשנאה הפלסטינית היא בגלל הכיבוש.
שאלתי איך הוא, כישראלים רבים, שוכח את חאג' אמין אל־חוסייני. כידוע, המופתי חאג' אמין אל־חוסייני, מנהיג הפלסטינים, ואנשיו היו נאצים. לא כמו נאצים. לא דמויי נאצים. נאצים ממש. אותו אל־חוסייני ישב בברלין לצדם של היטלר ואייכמן ודרבן להשמדת היהודים בעולם. אם הנאצים היו מגיעים לישראל, הפלסטינים בראשותו, בשיתוף עם כוחות היטלר, היו משמידים בשיטות הנאציות את יהודי הארץ והמזרח התיכון. הוא הצליח להימלט מברלין הנאצית ממש לפני נפילתה, ואז היה המפקד העליון של המערכה להשמדת ישראל במלחמת השחרור. הוא הפסיד. הם קוראים לזה "הנכבה".
השאלה היא, מדוע אנחנו מוחקים לחלוטין את העובדות האלה מהמוח הישראלי? מוחקים כה ביעילות, שהעובדה הזאת מתחילה להימחק באמת. המון ישראלים, גם משכילים, לא יודעים זאת כלל, ואף לא מאמינים לי כשאני מספר להם על כך. ובכן כתבתי: "אולי הבלוגר לא שכח. הוא באמת לא ידע".
הוא ענה: "התפלאתי לקרוא את הביקורת שלך על הפוסט שלי בדבר ההסבר לשנאה לישראל בקרב הפלסטינים החיים כיום. אתה מדביק לי טענות שלא טענתי. אני מכיר היטב את פועלו של הנאצי חאג' אמין אל־חוסייני, מתעב אותו לא פחות ממך, חושב שצריך להילחם בממשיכיו, ואפילו בווריאציות היותר מרוככות, מלחמת חורמה, ואף עשיתי זאת כחייל קרבי, וכתבתי על דמותו הנפשעת כבלוגר. טענתי בפוסט משהו אחר לגמרי, לא שאין שנאה ישנה נושנה מלפני הכיבוש של 67' (ודאי שיש), אלא שגורם השנאה הזה לא יכול להסביר את היקף השנאה לישראל שאנו חווים היום".
התכתבנו. הוא ביקש: "הבהרה פומבית, למול הצגה לא נכונה של הטענות שלי, ופגיעה בשמי הטוב". למדתי שהוא, בניגוד לישראלים אחרים, דווקא מכיר את העבר הנאצי של התנועה הלאומית הפלסטינית. סליחה, יריב.
ההזדמנות שניתנה לי לבקש סליחה מעניקה לי גם אפשרות להמליץ לישראלים לקרוא על הנאציזם בהנהגה הפלסטינית. לא כדי לקבוע יחס כזה או אחר לתנועה הלאומית הפלסטינית כיום, אלא כדי לסרב למגמה למחיקת ידע בסיסי מהתודעה.