אומרים שיש כאן ארץ זבת חלב ודבש, פירות וירקות, חיטה ובשר.
במציאות זאת ארץ שגם מייבאת חלב ודבש, פירות וירקות, חיטה ובשר. אין טענות נגד עקרון השוק החופשי, אבל התוצאה היא שארץ זבת־ייבוא גוזלת את האזרחים והורגת את החקלאים. לא בגלל המחירים בשוק ועל המדפים אלא (גם) בגלל פערי התיווך, ובעיקר בגלל מדיניות ממשלתית אטומה.
המאבק נגד המתווכים שהשתלטו על השוק הוא עניינם של החקלאים. אלא שחקלאים מרודים אינם מסוגלים להילחם בסרסורים תקיפים ועשירים. רק חקלאים מבוססים שיש להם עורף כלכלי וגיבוי ממשלתי יכולים להתמודד עם פערי התיווך. אולם כאן מגיעה ממשלת ישראל, ופשוט מציבה בפני החקלאי כל מכשול אפשרי בדרך לקיום בכבוד. נכון שהשוק הרוסי הענק קרס בעקבות משבר הרובל, נכון שברד שלא ירד בדרום ספרד כיסח את מחירי השוק בארצות האיחוד; אבל נכון בהחלט שממשלת ישראל הפנתה עורף למגזר החקלאי.
בראשית קום המדינה החקלאות הייתה סמל ועוגן כלכלי לתקומה ועצמאות. עוד לפני כל אבטיח מלמיליאן, היה כל תפוז בן־גוריון וההדרים היו ענף הייצוא מספר אחד. טוב, לא בונים כיום שורת רווח באקסל על נוסטלגיה היסטורית, אבל מאז ועד היום החקלאות הישראלית הפכה ראש חץ עולמי של פיתוח טכנולוגיות ושיטות גידול. חבל שכמעט הכול מיוצא לחו"ל, כולל מומחים וידע, ומי שמפסיד הוא החקלאים והצרכנים הישראלים.
לא מדובר בענפים עתירי מחזור ומזומנים כמו היי־טק, תיירות ויהלומים. לפי נתוני הלמ"ס מועסקים בחקלאות כ־1% מכלל המועסקים במדינה וחלקה בייצוא הוא כ־2%. אולם הקמת המדינה, שהייתה מבוססת על כל מקום שם ננעץ להב המחרשה, תקפה גם בימינו, כאשר החקלאים מחזיקים ב־4,000 קמ"ר מעובדים מתוך 21 אלף שהיא מדינת ישראל, והרוב בפריפריה ולאורך הגבולות.
אז למה המגזר החקלאי הוא המגזר החלכאי? "ציניות", אומר יו"ר התאחדות החקלאים אבו וילן. "כל החקלאים בישראל הם בקושי 1,400 איש, שליש מנדט, זה כל הסיפור". בראשית השנה שיגרו נציגי החקלאים מכתב זעקה מסוגנן ללשכת ראש הממשלה: "אנו, החקלאים במושבים, בקיבוצים ובמרחב הכפרי כולו, שייסדנו והקמנו את המדינה הזאת בזיעת אפינו, שמרנו ועיצבנו את גבולות הארץ, דאגנו לביטחונה ולביטחון המזון מתוך החזון והערכים שהמדינה נבנית על ידי חקלאות ועבודת האדמה בעמל וביזע, דווקא אנו נמצאים היום בפני פשיטת רגל ורגע קטן אחד לפני קריסה… משקים חקלאים רבים נסגרים – מטעים, רפתות, לולים ושטחי ירקות, והכי גרוע שהחקלאים הגיעו למצב של שחיקה בחדוות היצירה. מה עוד שפערי התיווך פוגעים באופן ישיר בהכנסת החקלאי".
ומה הפתרון? "מדינות ה־OECD תומכות בממוצע ב־18% מסך התפוקה החקלאית", אומר וילן. "בישראל - רק ב־9%". וזה כל הסיפור.