בדרכו המגושמת קרא אתמול ראש הממשלה לעזרה. "אנחנו צריכים ללכד כוחות אל מול הגל העולה. תמיד חשבתי כך. ההחלטה אם להצטרף לממשלה היא בידי האנשים באופוזיציה. אני יודע מה אני רוצה. אני רוצה ממשלה רחבה ואחדות בעם", אמר נתניהו.
לשמוע ולא להאמין. כן, הוא אמר שתמיד חשב כך ורצה ממשלה רחבה, והוא אמר את זה בשידור חי, מול פני האומה. כנראה שכח שלאורך קמפיין הבחירות האחרון הוא הצהיר פעם אחר פעם שיקים ממשלה אך ורק עם "השותפים הטבעיים", דיבר בזלזול על "ציפי ובוז'י", סיפר שאם השמאל יהיה בשלטון יהיה צורך לנסוע לכותל בנגמ"ש, ופתאום, כשצריך לנסוע לפתח תקווה בטנק, מתברר שהוא תמיד רצה אחדות בעם. אגב, לא מעט אנשים האמינו לו אתמול.
הפעם הוא באמת רוצה. היה לנתניהו הרבה יותר נוח עכשיו עם הרצוג בממשלה. היה לו גם את מי להאשים. כרגע אין. קריאתו לאחדות אתמול היא המשך ישיר של המגעים הרצופים שהוא מנהל במטרה להרחיב את הממשלה. כרגע, עם האלימות הנוכחית והמצוקה הפוליטית, נדמה לי שהרצוג לא ימהר פנימה.
מצד שני, יש סימן מעניין: בין 8 ל־10 בנובמבר יתקיים בוושינגטון הכנס השנתי של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. נתניהו ישתתף בו. גם הרצוג. זה טבעי. ביבי יפגוש גם את אובמה. מה שפחות טבעי הוא שלשכת ראש הממשלה אישרה לאחרונה את השתתפותו של נתניהו באירוע נוסף, שיתקיים באותם ימים בניו יורק, אירוע שמעלה על נס את אביו של בוז'י, הנשיא לשעבר חיים הרצוג. האירוע הוא "ציון 40 שנה לנאום הציונות־גזענות של השגריר הרצוג", והוא אמור לציין את אותו נאום היסטורי של הרצוג האב שנישא מעל בימת האו"ם לאחר ההחלטה שקבעה שציונות היא גזענות.
הרצוג ינאם באירוע מטבע הדברים. נתניהו אישר שגם הוא. זה עוד לא קרה, ולביבי אחוז ביטולים גבוה, ויכולות עוד להיות תקלות והסלמות, אבל אם ראש הממשלה וראש האופוזיציה ינאמו יחד באירוע היסטורי לכבודו של אבא של ראש האופוזיציה, זה יכול להיות מעניין. האם זה קשור למגעי האחדות? ממש לא בטוח.