ישראל נמצאת בימים אלה תחת מתקפת טרור. אין זה משנה אם מדובר באינתיפאדה או במתקפת יחידים, הגל הנוכחי אינו עומד להסתיים בקרוב והנהגת מדינת ישראל נדרשת להערכת מצב ולקבלת החלטות מורכבות וקשות.



מצד אחד, יש רצון להמשיך לאפשר למרבית האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יו"ש ובמזרח ירושלים לצאת לעבודה בישראל כדי להמשיך להעניק לה מניע כלכלי שימנע ממנה הצטרפות למעגל ההרג (שיהיה להם מה להפסיד). מאידך, אובדן השליטה הביטחוני מחייב הפרדה בין האוכלוסיות כדי לצמצם את החשיפה של אזרחי ישראל לטרור המשתולל.



כמו תמיד במצבים מורכבים, הבחירה היא בין שתי ברירות רעות. עם זאת, זה הזמן לפעול בקור רוח, כלומר להעמיד את הביטחון האישי של אזרחי המדינה בראש סדר העדיפויות - ולהכריז על סגר בשטחים לזמן מוגבל כדי להפריד בין האוכלוסיות במטרה להשתלט על מעגל האלימות.



נוסף לכך, נדרשת פעולה מודיעינית־משפטית שתנסה לאתר את מוקדי ההסתה ואז לפעול מולם באופן תקיף והחלטי. ישראל היא מדינה דמוקרטית וקיים קושי משפטי לטפל בהסתה ברשתות החברתיות, בהגבלת התנועה ובהגבלת חופש הביטוי, שעומדים כאן מול הביטחון האישי. גם כאן נדרשות החלטות קשות, אך בעת הזאת יש להעדיף את הביטחון האישי. ישראל היא עתה דמוקרטיה מתגוננת וככזו עליה לפעול בנחישות כדי להבטיח את שלום הציבור.



בטווח הארוך נדרש לפעול בנחישות כנגד מקורות ההסתה - התנועה האסלמית וגורמי חמאס וג'יהאד - ולפעול גם נגד המקורות הכספיים שזורמים אליהם, שמטרתם כביכול "כספי רווחה". אלה הם צעדים קשים ולא פשוטים, אך בעת הזאת נדרשת פעולה תקיפה עד להורדת מפלס האלימות.



זו גם העת לאחדות פוליטית, להתגברות על המניעים הפוליטיים ולהקמת ממשלת חרום לאומית של כל הסיעות הציוניות בכנסת יחד. קואליציה רחבה מעין זו תאפשר נקיטת צעדים דרסטיים. גיבוי מחוץ לממשלה אינו מספיק. רק קואליציה רחבה תשדר עוצמה ותאפשר נקיטת צעדים משמעותיים והחזרת השקט והביטחון האישי.



אנו עומדים ככל הנראה בפני גל אלימות שיימשך זמן רב וידרוש מכולנו עמידה איתנה, סבלנות ואחדות. אין זה הזמן להתלהמות ולשבירת כלים אלא לקור רוח וללחימה ללא פשרות בטרור. מדינת ישראל עמדה בעבר בפני מצבים קשים ומתקפות רצחניות, והצליחה בסופו של דבר להביס את הטרור. כל זאת בזכות עמידה נחושה ומאוחדת של כלל האוכלוסייה, פעולה משולבת, נחושה ומקצועית של גורמי הביטחון - ומנהיגות אחראית בגיבוי הציבור הרחב. אין לי ספק שגם הפעם, יחד ננצח.



הכותב הוא אלוף במיל', בעבר מפקד חיל הים