בימים אלה מציינים 20 שנה לרצח רבין. על רקע גל האלימות הנוכחי צפה האמת המכאיבה: טרור עשוי להצליח. עובדה: טרוריסט יהודי רצח את ראש הממשלה, ומאז נבלם תהליך השלום שרבין הוביל.



צעירים פלסטינים חמושים בסכינים הכניסו למערבולת חרדות את המדינה כולה. התוצאה: הקפאת הבנייה. טרור פלסטיני הביא את המדינה הפלסטינית למצב שבו ברגע שיורמו ידיים בעצרת האו"ם, המדינה הפלסטינית תהפוך עובדה קיימת.



אני מקווה שאף אדם שפוי לא קונה את שטיפת המוח הטוענת שהטרור הפלסטיני (הם רק רוצים להרוג יהודים) מנע ממדינת ישראל להגיע להסדר. שני הצדדים עושים שימוש באלימות כדי לקדם אינטרסים פוליטיים ואידיאולוגיים. שני הצדדים טוענים שמדובר בהתגוננות, ואת אלימות שני הצדדים צריך לגנות. בייחוד את אלימות הצד החזק שהוא, אם לא שמתם לב בהמולת החרדה ששטפה את הארץ, אנחנו עצמנו.



הלקח הפנים־פוליטי החשוב שהותיר אחריו רבין האיש הוא משקע הרצח. זהו אחד הכלים החשובים בניהול המאבק של השמאל בימין. שום דמעות תנין ונאומי קוזאקים נגזלים על כך שמדובר בעשב שוטה לא יטשטשו את עובדת היות יגאל עמיר חלק ממחנה הימין ואת עובדת הרווח הפוליטי והאידיאולוגי שהימין הפיק מהרצח. ככל שנחשף פרצופו של הימין הדתי המתנחל, כך הופכת ההסתה להיות מדיניות הממשלה, והרצח עצמו מצטייר כמובן מאליו מבחינת תפיסת ארץ ישראל כולה שלנו, והיא נקנית בייסורים.



רצח רבין, ראש ממשלת שמאל שהתכוון לטפל בהתנחלויות ביד קשה, הוא אכן כלי פוליטי עכשווי במאבק על תודעת הציבור. שימוש נכון בכלי הזה הוא לומר כיום בפה מלא: אם רבין היה ממשיך, או תואם רבין היה היום ראש ממשלה, לא היינו נקלעים לכל מארבי התופת של האינתיפאדות ומבצעי עזה למיניהם. יש סיכוי לא רע שהמדינה הפלסטינית הייתה מתגוננת יחד איתנו בפני תהפוכות העולם הערבי־אסלאמי.



דרך המילוט המקובלת מהאשמת הימין ברצח רבין היא שהימין ככלל, למעט בודדים שבירכו על כך, באמת לא רצה ברצח. רבים מסתייגים ואפילו בושים במעשה – אבל לא עד כדי כך שיבושו בנסיבות שגרמו לרצח. חיים נתיב, בכיר בשב"כ באותם ימים אפלים, אמר השבוע בערוץ 10: "ההסתה נגד רבין הייתה רוח גבית לרצח". מעבר לדמעות התנין, לא קרה בימין שום חשבון נפש שכולל לא רק הזדעזעות אישית, אלא גם הערכת מצב מפוכחת. משהו בנוסח: האם אנחנו מסוגלים להמשיך ולהחזיק בשטחים באורח שבו אנחנו מחזיקים בהם? לא די באמירות כמו "לא רצינו שזה יקרה". ממשלות הימין לא רוצות במלחמות בעזה ובדיכוי אלים בשטחים, אבל כל הדרכים שהן סוללות מובילות לקטל היומיומי שלנו ושלהם.



אז נניח שרצח רבין הוא נס אלוקי, ואין להם יד ברצח. לפחות בימי הזיכרון לרצח תרדו לבונקר ותסתמו.