1. אחרי כל כך הרבה שנים בתקשורת קשה למכור לי סחורה פגומה, רקובה, שפג תוקפה.
אף שאיני חבר בשום מפלגה, אף שמעולם לא הצבעתי לליכוד, אף שהצהרתי בשם הגילוי הנאות בתוכנית הרדיו שלי למי הצבעתי בבחירות (מרצ עם תחושת קבס), בנימין נתניהו מנהיג הליכוד והימין הוא ראש הממשלה שלי, בשל העובדה שאני אזרח ישראלי יליד הארץ, שלא מעניין אותו דרכון זר ואין לו כוונות לעזוב את ארץ הולדתו, ומה לעשות שתושבי ארצי בוחרים בו פעם אחר פעם להיות ראש הממשלה.
נתניהו עושה את מלאכת “העבודה שלו על הציבור" בצורה מופלאה, פעם אחר פעם הוא משכנע את הציבור שהוא המנהיג ואין בלתו. אני לא כועס עליו, אני כועס על העם המטומטם, שאני חלק ממנו, שמאמין לו. נתניהו משקר ומאחז עיניים שעובד על ההמונים בשיטות תעמולה שאיני רוצה להשוות אותן לשום משטר אחר וכך מצליח בגדול. הוא חוזר על אמירות ועל "עובדות" שאין בינן לבין האמת שום דבר, חוזר עליהן עוד פעם ועוד פעם בפנים המקרינות אמינות, בפוזה המקרינה רצינות תהומית, במבט האומר “אני אף פעם לא משקר", וזה עובד על הציבור הרחב.
“החשיפה" האחרונה של נתניהו כאילו היטלר לא רצה להשמיד את היהודים אלא רק לגרש אותם ומי ששכנע אותו לשרוף אותם היה ה"נאצי" חוסייני, המופתי הידוע לשמצה שהועלה לפתע מהאוב והחליף את מנהיגי איראן שהיו הנאצים ממשיכי דרכו של היטלר עד לפני כחודש וחצי.
נתניהו שכח מהנאצים האיראנים והחל את “הגל החדש" שמככבים בו הנאצים הפלסטינים. תודו שלא שמתם לב שאיראן כבר לא מככבת בנאומי נתניהו.
כשנתניהו היה במתקפה יומם וליל על ממשיכי היטלר באיראן הוא שכח לעדכן שהמומחים המקומיים כולל ראש המוסד, תמיר פרדו לא הצטרפו למסע ההפחדה ההיסטרי שלו, ואפילו ברובם הגדול חשבו ההפך ממנו, שההסכם לא רק שלא יזיק לישראל אלא אף יועיל לה. במסגרת מלחמתו בנאצים האיראנים שעומדים כל רגע להשמידנו עם פצצת אטום, נתניהו ניהל מלחמה נגד נשיא ארצות הברית, ברק אובמה תוך שהוא דוחף את עצמו למלחמת הבחירות העתידיות בארצות הברית שבה נוטל פטרונו שלדון אדלסון חלק נכבד בעזרתו של ראש ממשלת ישראל.
הדברים באמת גדולים ונשגבים והאזרח הפשוט שומע בפה פעור את דברי ההפחדה ומשקשק מאימת הגרעין האיראני ופצצת האטום שעוד תעשה דרכה לתל אביב ולירושלים.
האזרח המבוהל והמפוחד ילך אחר מנהיגו בעיניים עצומות ולא ייתן את קולו לשונאי ישראל משאר המפלגות, כי הם ימכרו את המדינה, כי "הם שכחו מה זה להיות יהודים", כי הם “ממומנים" על ידי ארגוני שמאל תומכי טרוריסטים.
האזרח המבולבל נוטה לשכוח דברים “קטנים ופשוטים". זוכרים את “פרס יחלק את ירושלים"? זוכרים שביבי כתב ספרים על המלחמה בטרור והבטיח שכשייבחר ימגר ויכה בטרור, זוכרים שהבטיח שאם טיל אחד ייפול על עוטף עזה הוא יגרום לעזתים לבכות, זוכרים כמה טילים נפלו, רואים מישהו שמיגר את הטרור? האם אתם מודעים לעובדה שביבי מחלק בעצם הימים האלו את ירושלים המחולקת בין כה וכה בשנות שלטונו.
האזרח המבולבל לא מצליח לארגן את הבלבול ולהתאושש, וביבי בכוח הדיבור המופלא שלו ובמבטיו הנוקבים והסופר־רציניים מהפנט אותו וגורם לו להאמין שהוא הוריד את יוקר המחיה, את מחירי הדיור, נו זה באמת קרה?
בין חברי מפלגתו אף אחד לא מעז לשאול שאלות קשות, כגון: האם ביבי הצליח למלא את ההבטחה שהוא יגביר את הביטחון של האזרחים ברחובות ערי ישראל ויישובי הפריפריה? מישהו מעז ללגלג עליו בגין הבדיחה העגומה הזו? הוא הבטיח לחזק את יחסינו עם מדינות העולם, יוצא לכם חחחחחחחחחחח גדול מהפה? לא, כי ביבי הצליח להפחיד אתכם, לשכנע אתכם בכוחות־העל שלו, ואתם האמנתם ויצאתם פראיירים וטיפשים, ואתם לא רוצים להצטייר כמטומטמים וכפתיים, אז אתם שותקים.
השתיקה הזו תעלה לכם ביוקר, כמו במילות השיר של שלום חנוך (סוג של רב חילוני) “הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם". הייתה רוח נבואה במילות השיר, שלום חנוך צדק, במאה אחוזים צדק.
2. הרבה שנים לא היה הציבור הישראלי כל כך מבוהל, חושש ללכת לקניונים, ממעט להסתובב ברחובות הערים, וגם אז עיניו פקוחות לרווחה ומחפשות חשודים פוטנציאלים שעלולים לשלוף סכין או גרזן ולהתחיל להשתולל.
בעלי רישיון לאקדח הוציאו את הנשק מהמחבוא, והם נושאים אותו בנרתיק כתף או תקוע בחגורה מוכן לשליפה, בחנויות לרכישת אביזרי ריסוס נגמר המלאי, אנשים קנו בטירוף גז פלפל, גז מרדים, גז משתק, גז קטשופ. העיקר שיהיה גז כלשהו שיגביר את הביטחון האישי. נהגי אוטובוסים הגבירו את הערנות, ועיניהם מתרוצצות בין הכביש לבין נוסעים חשודים בעיקר אם הם כהי עור או לא מגולחים - סטריאוטיפ של מחבל.
בעלי עסקים ננזפים על כך שהם מעסיקים ערבים, הקבלנים בצרות וכמוהם גם חקלאים המעסיקים ערבים, בבתי קפה ובמסעדות מחסור חמור ב"עובדים שחורים", בתי מלון משוועים לידיים עובדות, מתרבים המקרים שבהם הוכו יהודים או נדקרו בשל מראם “החשוד".
המקרים שבהם אזרחים זרים ואזרחים ערבים עברו לינץ' בשל חשד שהם מחבלים היו הסימן שהציבור הישראלי נכנס בחלקו לפאניקה.
ראש הממשלה בפנים רציניות לא מפסיק להצהיר הצהרות מרגיעות, לפזר הבטחות בומבסטיות, רואים שהוא מתאמן בבית מול הראי. כמות האיפור על פניו הולכת וגדלה. מי שמדביק וצובע לו את השער עושה מאמצים שאף שערה לא תזוז אפילו אם סערה תחלוף מעל ראשו בשעה שהוא מצטלם. אנשים שמכירים אותו מתוקף עבודתם אומרים שבתקופה האחרונה הוא לחוץ ברמות שלא זיהו בו קודם. במחנה שאותו הוא מוביל, “מורדים", חלקם סהרוריים, ממררים את חייו. המינויים שלו גורמים לאנשים לגחך עליו מאחורי גבו והוא יודע את זה ממלשינים וממלחכי פנכה שדואגים לספר לו. עובדים זוטרים שעבדו סביבו התחלפו בכמויות חסרות תקדים, חלקם הגישו תביעות שמציקות למשפחה המלכותית ומדירות שינה מעיניה.
המינוי של ציפי חוטובלי לסגנית שר החוץ גרם לו בשבוע האחרון נזק נוראי, והוא אילץ אותה להתקפל מההצהרה שלה על חלומה לראות את דגל ישראל מתנוסס על הר הבית, אמירה שהקפיצה את כל הגורמים שרק כמה ימים קודם לכן הגיעו להבנות לגבי מה שיתרחש בהר.
השר אורי אריאל מנחית עליו באופן קבוע מכות מתחת לחגורה, בנט יורד עליו, גדעון סער החל להופיע, ויש מי שדואג להפיץ את דבריו בתקשורת, והם מסמנים את חזרתו לחיים הפוליטיים ולאו דווקא כפודל מרוכך. הקטנות שהכניס לביבי לגבי המשילות שלו לא באות לו טוב בימים אלו, משאלים שפורסמו ועל פיהם מי שיכול להילחם בטרור טוב יותר הוא איווט ליברמן במקום הראשון וביבי מזדנב אחריו לא הוסיפו לראש הממשלה בריאות.
למזלו הרע ימי הזיכרון ל־20 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין זצ"ל נפלו בימים שבהם לא עובר יום בלי כמה פיגועי טרור בשטחים הכבושים ובערי ישראל. פיגועי דקירה, דריסה, ירי, מדי פעם הוא נחרד כשיש "צבע אדום" בעוטף עזה ולמרבית המזל הקסאם נופל בשטח פתוח ואין נפגעים בנפש. הוא מאשר תקיפות על “אתרים אסטרטגיים" וגם זה גורם לגורמים שבעניינים לגחך עליו כשהוא מצהיר בפאתוס שצה"ל הגיב בתקיפות לירי ופגע במטרות של חמאס - מאחורי הגב יצחקו עליו ויאמרו שהמטרות היו מחסן ריק בשטח פתוח או לול תרנגולות נטוש.
3. אחרי פרשת “היטלר והמופתי" הסתלבטו עליו ה"שנונים" שהוא היה זבוב על הקיר בחדר שבו נפגשו שני האישים. אמירות כאלו ועוד מיני עקיצות עושות לו רע הן באופן אישי והן באופן תדמיתי. תמונת המשקפת עם המכסים, שבה השקיף על השטח כשסביבו קציני צה"ל בכירים, הגיעה לתקשורת והפכה אותו לעמיר פרץ 2. אף על פי שאלו שהיו סביבו לא העזו לצחוק בקול רם, הוא ידע שהוא יהפוך לאובייקט להסתלבטות, גם מעריציו ותומכיו הקרובים ביותר לא יכלו להבין איך ראש הממשלה הקפדן כל כך בכל מה שקשור לאופן שבו הוא נראה בתקשורת אכל צינור כזה ולא שם לב שהמכסים לא הוסרו מהמשקפת.
אחרי שהבטיח לאורך השנים שהוא יפתח את הפריפריה וידאג להקלות לתושבים, ביום שלישי הוא ספג מהלומות מילוליות מתושבי עכו ונהריה שלא יזכו בהקלות שהובטחו להם, ביום שני ושלישי הוא נאלץ לשמוע מהציבור האשמות קשות על ממשלה כושלת שלא שולטת ועושה סדר בחברת חשמל שלא תפקדה אחרי הסערה כראוי ועשרות אלפי בתי אב נשארו ללא חשמל.
חבר הכנסת מוטי יוגב שהתאהב במלחמה שלו בבית המשפט העליון מפציץ בוקר וערב הצהרות בומבסטיות בכל אמצעי התקשורת, הצהרות שבכל מדינה נורמלית היו גורמות לזריקתו מבית המחוקקים. נתניהו נאלץ להגן על בית המשפט העליון ושופטיו, וציבור ימני מוסת זועם עליו בשל כך. יוגב הוא חבר בקואליציית ה־61. חבר כנסת נוסף בקואליציית “על חודו של קול" שיש לו יציאות בלתי צפויות הוא אורן חזן, חבר מפלגתו של ביבי, שמהווה כתם דביק, מצחין ומכוער על מפלגת השלטון, ולסמוך עליו, מבחינת נתניהו, זה כמו לסמוך על הקוביות ברולטה.
בסופו של דבר, ביבי הוא המנהיג, הוא האחראי, הוא האיש שחצי הביקורת מתנקזים לכיוונו גם כשהוא אשם וגם כשלא. מעולם לא הייתי בבית שלו, אבל לאור המתרחש כדאי שיקפיד על נישוק המזוזה בבואו ובצאתו והכי חשוב שיבדוק שהקלף לא פגום.