סיפור אישי עם היבט משמעותי: לפני המון זמן, שלוש וחצי שנים, אחרי המחאה החברתית הגדולה והתעוררות התקווה לשינוי, כשהארץ כבר געשה ממחירי הדיור הגואים, מהמע”מ, מאיראן שאוטוטו תשמיד אותנו וממחירי השימוש הגבוהים בסלולרי, אז בא שר התקשורת כחלון, אישר תחרות בסלולר ומחק תקנות כובלות של הענקיות, שסחטו הון עתק מהמשתמשים, שזה בעצם כל העם פלוס.



נתניהו, שאף שהפך את אי הרציונליות שלו לטקטיקה, יודע היטב באיזה צד של הקרואסון מרוחה החמאה שלו (תשובה: בכל הצדדים), הטיף לשריו “תהיו כולכם כחלונים”. כאילו, יעני. ציבור הלקוחות היה כנוע וצייתן, עמד בתורים ארוכים לקבלת שירות רע בתשלום נורא. ואז הגיע מיכאל גולן, צעיר נאה ונמרץ מצרפת, עם רקורד ניהולי וכלכלי, שכינה אותנו, המשתמשים, “פראיירים” – וברוח המחאה הקים חברה חדשה במחירי שימוש נמוכים בכ־80% ואפילו 90% מתעריפי סלקום, פלאפון ואורנג’. מהפכה חברתית, כלכלית ושיווקית, שבעטה היישר ללב הריכוזיות של החברות המשמינות.



אנחנו מאלה שהאמינו לגולן. חשבנו שהוא דוד, ששואף להתמודדות ראויה עם הגולייתים, וקיווינו שהצלחתו תעזור להורדת מחירים בשוק ולריסוק הריכוזיות. בטחנו שיביא איתו לתחרות שיטות מכירה ושירות הוגנות, חופש בחירה ויכולת הקונים לדרוש יותר ולשלם פחות. הצטרפנו לגולן טלקום חרף הסימנים שאולי גיבורנו הצעיר מחפש רק עסקה עם רווח ותהילה מהירים: הוא מכר רק חבילות וירטואליות, ינק כוח מתשתיות של מתחריו ולא הקים, כהתחייבותו, תשתית משלו. שירות הלקוחות שלו היה ועדיין מבוסס ברובו על מענים מוקלטים, אך בשעת הצורך יכולת להגיע לקול אנושי. אבל המחירים היו מאוד אנושיים: למשל, החבילה המשפחתית שלנו, הכוללת גלישה, שיחות ומסרונים, היא כעשרה שקלים לחודש לסמארטפון של אשתי, ולטלפון שלי, כטלפון שני במשפחה, רק שני שקלים.



בשנה שעברה הגיעה החברה שלו, עם כמעט מיליון מנויים, לרווח ראשון, שלוש שנים בלבד לאחר שנולדה. במקביל, היחס אל הלקוח התנכר והפך לבירוקרטי יותר והיו בעיות של שירות, וייפיי וקליטה שנגררו. מיכאל גולן הכחיש בתקשורת שהוא שוקל את מכירת החברה.



לא מזמן נסענו לחו”ל עם חבילת שיחות וגלישה מ”גולן”. אף שפעלתי לפי הוראות המוכר, לא הצלחתי להתחבר לשום רשת מקומית. נשארנו בלונדון שמונה ימים בלי קשר סלולרי עם העולם. כשחזרנו לארץ, הודעתי מיד לגולן טלקום שנכשלתי בהתחברות ל”חבילה” וששום שיחה או הודעה לא יצאו ממנה. ביקשתי שינתקו אותי מיד מהחבילה ויבטלו את התשלום עליה. הגיוני. התקשיתי לקבל מענה חי והשארתי הודעה. קיבלתי מייל אישור סטנדרטי. מאז נאלצתי כמה וכמה פעמים לחזור ולספר את סיפורי, בכל פעם לנציג אחר של החברה, בלי לקבל תשובה.



בשבוע שעבר, כשהתפרסמו עסקת בליעת “גולן” על ידי סלקום והתנגדותו הנחרצת של כחלון לעסקה (מה שמלמד שראש הממשלה בטח יאשר אותה לתפארת השפלת כחלון), קיבלתי הודעה לא מנומקת מגולן טלקום, שהם דוחים את בקשתי לביטול החבילה והתשלום עליה. למה? ככה.



איך קשור הסיפור להתהפכויות עכשיו בתחומי הסלולריות, הריכוזיות וההונשלטוניות? בטח שקשור. התקשורת לא אמורה לפעול לקשר תקין בין אנשים? גולן, עוד לוחם שוויתר, יחזיר אותנו לפראייריות וישית עלינו שוב את שיטות התמחור, הניצול והסחיטה של חברות הסלולר, כנקמה על הבעיטה שחטפו אז. ותשקוט הארץ שבועיים.