ההכרזה של נתניהו בארצות הברית כי ממשלתו תפעל שהרפורמים והקונסרבטיבים ירגישו בבית בישראל הקפיצה את חברי הכנסת החרדים. מש”ס ומיהדות התורה יצאו גינויים חריפים על דברי נתניהו ועלו טענות כי הדברים “נוגדים את ההסכמים הקואליציוניים”. אם אכן נתניהו חתם על הסכם קואליציוני שבו סעיף שמשמעו אפליה או הדרה של זרמי היהדות המתקדמת, מדובר בלא פחות משערורייה. ואם לשים רגע בצד את נתניהו וכוונותיו - שרוב הסיכויים שאינן כוללות את ערעור יציבות הקואליציה שלו – הח”כים החרדים נותנים לנו ביומיים שעברו מאז פרסום הדברים תצוגת תכלית של כפייה דתית מהי.
לא רק שהם כופרים בזכותו של יהודי לבחור ביהדות מתקדמת, הם גם פועלים באמצעים שברשותם כדי לא לאפשר ליהדות הזאת לפרוח, ואם היו יכולים, גם לא היו נותנים לה להתקיים. מדברים שאמר ברדיו הרב ישראל אייכלר (יהדות התורה), ניתן להבין כי הרפורמים נתפסים בעיני החרדים כשיקוץ מארץ השיקוצים. שום רפורמי לא הושווה למופתי, אבל שורת ההאשמות שהטיח הרב אייכלר ברפורמים מארצות הברית הייתה חמורה ונוקבת, אף על פי שלא נסמכה על כל הוכחה. אייכלר טען, למשל, שהם מתרימים לטובת ישראל, אך משאירים את רוב התרומות בידיהם כדי שישמשו לפגיעה בישראל ובתדמיתה במכוון. לא ברור מהיכן שאב את הטיעונים הללו, אבל מוזר שהוא משתמש בהכללה כזו כלפי זרם דתי, כאילו כל הרפורמים הם מקשה אחת, אנטי־ישראלית ואנטי־יהודית.
העובדה שמפלגתו של אייכלר אינה המפלגה הכי ציונית בכנסת לא מפריעה לו להאשים את הרפורמים בכך שהם מוציאים את דיבת חיילי צה”ל במחסומים רעה. אבל יותר מההאשמות המופרכות המופרחות לאוויר, הציג שוב אייכלר את האמת שלפעמים מצליחות המפלגות החרדיות להסתיר. לדידן, יש רק יהדות אחת. העובדה שרבע מהעם היהודי בעולם מגדיר עצמו כשייך לזרמי היהדות המתקדמת אינה משכנעת אותו. העובדה שאך לאחרונה גילה סקר של ערוץ הכנסת כי יותר מעשירית מיהודי ישראל מגדירים עצמם רפורמים או קונסרבטיבים (להבדיל מחילונים או אורתודוקסים) לא מבלבלת אותו. מילא שאייכלר וחבריו חושבים כך, הבעיה היא שהם מנסים להשתמש בכוחם כדי להחיל את תפיסתם המדירה על כולנו.
החדשות הטובות הן שאף שרבים מרגישים דחייה מהיהדות האורתודוקסית השתלטנית בישראל, הם לא מוותרים עליה לגמרי. חלק גדל והולך מהחילונים יוצא לחפש אותה דווקא בזרמי היהדות המתקדמת כדי לשמר את יהדותם, אך בצורה פלורליסטית ומכבדת. כלומר בניגוד לטענת חלק מהחרדים שהרפורמים מתבוללים ומביאים לחיסול היהדות, התנועות המתקדמות הן כלי חשוב לשימור היהדות, בישראל ובעולם, מקום שבו יש שחשים שניתן לוותר עליה - אם בגלל החיים מחוץ לישראל ואם משום ההתרחקות האוטומטית של ישראלים רבים ממנה כתוצאה מעוצמת המפלגות החרדיות. בתנועה הרפורמית ובקונסרבטיבית דווקא מרוצים מהעלייה במספר הישראלים שנחשפים לדרכיהן.
יש לקוות שלמרות הניסיונות של המפלגות החרדיות לכפות את אפליית היהדות שכנראה מאיימת עליהן, תהיה ההבטחה של נתניהו תחילתו של תהליך שלטוני שיהפוך את ישראל לבית יהודי לכל זרמי היהדות. אחרת, נדמה שמשבר האמון בין הרפורמים, שלפחות בארצות הברית הם חלק משמעותי ביותר בקשר של יהודיה עם ישראל, לבין ישראל - יעמיק מאוד. אם נתניהו ייכנע לכפייה ולא יעמוד בהבטחתו בצורה אקטיבית, היא עלולה להפוך לגול עצמי לנתניהו ולעם בישראל ולהזיק עד כדי כך שעדיף היה שהיא לא תינתן. אזכור ההסכמים הקואליציוניים בתגובות החריפות של החרדים מעלה את החשש כי זו בסופו של דבר תהיה התוצאה.
הכותבת היא עורכת התוכנית "מה בוער" בגלי צה"ל