האולם היה קטן, כיסאות מעץ סודרו שורות שורות, ובקצה הוצבה במה קטנה ונמוכה. התחושה הייתה כאילו מדובר בערב פעילי שמאל ב"צוותא", במה שהיה אמור להיות גוב האריות של בנימין נתניהו: מכון המחקר הליברלי "המרכז לקדמה אמריקאית", שמאות מפעיליו שלחו עצומה יומיים קודם לכן נגד השתתפותו של ראש הממשלה במפגש, אחרי שנה שבה העליב את נשיא ארה"ב והתעמת עמו.
נתניהו הגיע למכון כדי להושיט יד לקהל ליברלי, לדמוקרטים שרואים בו נציג מובהק של המפלגה הרפובליקנית, שחושבים שהוא כפוי טובה, שהוא עשה מעשה שלא ייעשה ביחסים בין ישראל לבין ארה"ב, ושאין מחילה על הקו שאותו נקט בוויכוח על העסקה עם איראן. נתניהו בא להראות שהוא פונה לכל הקהלים והוא בא לדבר בפתיחות. הוא התיישב על הכיסא לראיון של שעה וענה על הכל. גוב האריות התברר כפינת ליטוף לחתולים. הוא לא נשאל שאלות קשות, הטון היה רך ומנומס, המראיינת לא קטעה את דבריו ולא סתרה אותו ולו פעם אחת, גם כשהפריח נתונים שגויים או שנויים במחלוקת.
נתניהו היה סבלני. הוא הסתובב כל הביקור עם צרידות - תוצאה של הצטננות, לדבריו - בשל ישיבה במשך שעות על גג של מגדל בתל אביב יחד עם רעייתו. הוא הצליח לשדר נינוחות ולא להיגרר לסגנון המתעמת שלו גם כשנשאל שאלות בוטות - למשל על ההצהרה שלו "הערבים נוהרים לקלפיות". הוא ענה מיד שזו הייתה טעות, סיפר כיצד הזמין את הח"כים הערבים ללשכתו, על הכספים האדירים שהעביר למגזר, ואפילו הפליג בסיפור על ההצפות בכפר פוריידיס שבמהלכן אמר לו מישהו שהאנשים האלה לא יצביעו עבורו, והוא השיב "אז מה? לא אכפת לי בכלל".
כביכול, היה באמירה הזאת דבר חריג והרואי, כאילו לא כך בדיוק אמור לנהוג ראש ממשלה. הוא סיפר שיותר ערבים הצביעו לו מאשר למחנה הציוני, ואף על פי שמצייצים חרוצים ברשת הציגו מספרים שהראו שזה פשוט לא נכון, לא בטוח שיש בכלל אפשרות לעשות את הפילוח הזה. בכל מקרה, בעצם ההתעסקות בעניין היה משהו שהעלה ריח רע.
נתניהו הדף את השאלות בעניין ההתנחלויות וחזר על הנתון שאותו סתר בעבר בעברית - לפיו ממשלתו בנתה הכי פחות דירות בהתנחלויות, פחות מאהוד אולמרט, מאהוד ברק ומאריאל שרון, וציין, "זה גורם לי נזק פוליטי בבית, אבל זאת האמת". הוא אמר שישראל לא גוזלת קרקע מהפלסטינים כי כל ההתנחלויות הן על אחוזים בודדים של השטח, ואמר שלא נבנו התנחלויות חדשות ב־20 השנים האחרונות - נתון שאינו נכון. הוא הוסיף שההתנחלויות אינן הבעיה שמונעת את פתרון הסכסוך, ושזה עניין שאפשר היה לפתור בקלות. אחרי מחשבה קצרה, הוא הוסיף, "די בקלות" - אם רק הפלסטינים יכירו בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.
המסר הכי חזק ומדויק שלו בשיחה היה שהישראלים רוצים לדעת מה יהיה אופייה של המדינה הפלסטינית שתקום. האם זו עוד עזה? מדינה ששוחרת את חיסול היהודים, או שותף אמיתי לשלום?
מצייר המפות
כל הדיבורים האלה נשמעו כמו סימפוזיון של שמאלנים, כי הם פשוט לא רלבנטיים. ביקורו של נתניהו בוושינגטון עמד בסימן של הסכמה שקטה, ברורה וחמוצה, שהעניין הפלסטיני מת. ברק אובמה הבהיר עוד לפני שנתניהו נחת כי אין סיכוי להסדר או למו"מ משמעותי עם הפלסטינים במשמרת שלו, נתניהו עצמו אמר שהוא לא רואה הקמת מדינה פלסטינית בקדנציה שלו - שאיש לא יודע מתי תסתיים, אם בכלל - ולכן כל הדיון נשא אופי אקדמי היפותטי.
אובמה כלל לא העלה את הנושא הפלסטיני בפגישתו עם נתניהו, ופשוט גלגל את העניין לעבר מזכיר המדינה, ג'ון קרי. הוא כנראה היחיד שעדיין מוכן לספוג את כל הקשקושים האלה אחרי הכישלון של המהלך שלו בשנה שעברה, אף על פי שראש מערך ההסברה המיועד הצהיר שיש לו מנטליות של ילד בן 12.
במהלך האירוע הליברלי הופנו אליו גם שאלות מהקהל, ואת הראשונה שאל דוד מקובסקי, לשעבר כתב מדיני של ה"ג'רוזלם פוסט" ו"הארץ", וכיום חוקר בכיר במכון וושינגטון. הוא מתגורר בבירה האמריקאית כבר שנים רבות ולאחרונה שימש כעוזרו של מרטין אינדיק, כאשר זה ריכז את צוות המו"מ עם הפלסטינים תחת קרי. הוא היה בתוך החדר כשנעשו ניסיונות אמיתיים להגיע לנוסחה מוסכמת, הוא ניהל מגעים מקרוב והוא מעורה בנושא. כשפנה לנתניהו חייך ראש הממשלה ואמר לו, "שלום מר מקובסקי, מצייר המפות", תזכורת לשורה של מחקרים שהציגו מפות נסיגה שונות של ישראל במקרה של הסדר.
מקובסקי שאל שאלה אחת שהצליחה לגרום לנתניהו להתבלבל, שאלה שנוגעת בעצב הרגיש ביותר של המדיניות הישראלית. "אדוני ראש הממשלה, מהי התוכנית החלופית שלך? האם יש לך plan B?", שאל מקובסקי, "בהנחה שאין באמת תוכנית להסדר מוסכם עם הפלסטינים בזמן הקרוב, מהי התוכנית שלך שתמנע מישראל להפוך למדינה דו־לאומית?".
נתניהו כחכח בגרונו. הוא הלך סחור סחור, ולבסוף דחה את הרמז שבשאלה של מקובסקי בעניין מהלך חד־צדדי. נסיגה חד־צדדית, הוא ציין, הביאה עלינו רק גלי טרור, והזכיר את ההתנתקות. אבל תשובה הוא לא נתן. כך שהתשובה הייתה - לא. אין לישראל תוכנית חלופית. התוכנית החלופית היא המשך המצב הקיים. סטטוס קוו. זו המדיניות הישראלית האמיתית והברורה. המשך השליטה ביהודה ושומרון, תשלום מחיר ביטחוני בדמות טרור ומהומות, ומחיר מדיני בדמות סימון מוצרים וחרם. זה לא נעים, אבל פחות נורא מכל שאר החלופות. נתניהו לא אמר את זה. הוא ידע שזה לא הזמן ולא המקום.
השאלה המשיכה להטריד את נתניהו. הוא יודע שזו שאלה מהותית. מהו החזון שלו? איך תיראה ישראל עוד 20 שנה? איך נבצר את הגבולות? איך נמנע את תרחיש דרום אפריקה? כל השאלות שנתניהו בדרך כלל דוחה וטוען שהן שמאלניות ועוינות מדי. הוא גם יודע שליריבים הפוליטיים הפוטנציאליים שלו יש תשובות: לנפתלי בנט ישנה תוכנית ההרגעה, שעניינה סיפוח שטחי C ועימות עם העולם ועם הפלסטינים עד שיירגעו ויוותרו על שאיפותיהם הלאומיות; לאביגדור ליברמן יש תוכנית החלוקה פלוס חילופי שטחים ואוכלוסיות, כולל ואדי עארה לפלסטין, וחוק לאום קשוח כלפי ערביי ישראל. הוא מדבר על הסדר אזורי שיכריח את הפלסטינים לקבל את התוכנית; גם יאיר לפיד ויצחק הרצוג מדברים על הסדר אזורי, וכולם בסוף מדברים על חלוקה. אפילו בנט. רק שאצלו זו חלוקה שמטרתה דחיקת הפלסטינים וקיבוע לתמיד של המצב הנוכחי. לנתניהו אין תשובה. אין לו תוכנית משלו. הוא נגד יוזמה ישראלית. הוא בעד משיכת זמן ובלימת רעיונות של אחרים.
בסוף הערב, ממש במשפט האחרון, אמר נתניהו שבסופו של דבר יש שתי אפשרויות: מו"מ עם גורם פלסטיני שיבין שצורכי הביטחון של ישראל מחייבים שהות ארוכת שנים בשטח, ושיכיר בישראל כמדינה יהודית, או מהלך חד־צדדי שמחייב גם הוא פתרון ביטחוני שבו ישראל שולטת על מה שקורה בשטח, והעניין זוכה להכרה והוא חלק מהסכמות בינלאומיות רחבות יותר.
הוא זרק את זה לאוויר. אין לו תוכנית מפורטת. זה רק רעיון. נוסחה ראשונית. רוב הסיכויים שזה ימות ככותרת של שלשום, ובנאום הבא הוא יקבור את זה בחצר האחורית של הרעיונות המדיניים שלא יגשים לעולם. יש סיכוי קטנטן שהזרע הזה ינבוט. כך נולד אוסלו. כך נולדה ההתנתקות. כך החל השלום עם מצרים. אל תעצרו את הנשימה, אבל בסוף - זו הדרך הכי קצרה לקביעת גבולות ישראל. הבנות עם ארה"ב, העולם הערבי ואירופה, ויוזמה ברורה ומושכלת. אם נחכה שהפלסטינים יהפכו לחניכי בני עקיבא, זה ייקח הרבה יותר זמן. לא עברו 24 שעות, וראיון אחד של נפתלי בנט ברדיו ונתניהו כבר חזר בו. הוא הסביר כי התכוון למהלכים חד צדדיים ולא לשום נסיגות או עקירת יישובים. בכירים בימין אמרו שהם לא קונים את זה אבל זה נקבר. בינתיים.
הכותב הוא הכתב והפרשן המדיני של חדשות ערוץ 2
[email protected]