שר האוצר משה כחלון רכב לכנסת על גל ההבטחות של "פירוק המונופולים", מלחמה בבנקים ומאבק בקפיטליזם החזירי. לאחר שריסק את חברות הסלולר והפחית את תעריפי התקשורת היו מי שהאמינו להבטחות של הפוליטיקאי ה"חברתי". אלא שפחות משנה לאחר שהחל לחמם את כורסת השר נראה שהנמר הפך לחתלתול. במתווה הגז הוא לא מתערב, רפורמת הסלולר מעולם לא נראתה כל כך קרובה לאבדון ומחירי הדיור, נו טוב, הם לא מתרגשים מכחלון.
ב־2013 הרוויחו 11 חברות ביטוח יותר ממיליארד שקל על גב ביטוח החובה לרכב. מדובר במס שהמדינה מטילה עלינו כדי שלא תצטרך לשאת בנטל הטיפול בנפגעי תאונות. בכל העולם אין חוק דומה לחוק הפיצויים הישראלי, ואפילו אצלנו אין דוגמה למס שמוטל על אזרחים באופן שבו חברות פרטיות נהנות מפירות הגבייה שלו.
אתמול הצליח כחלון לסנוור את מי שלא התעמק בתוכניתו, כאילו שהוא מוזיל את מחירי ביטוח החובה. אלא שב"רפורמה" של כחלון לא רק שאין שינוי מבני - היא גם הפיכה: ברגע שעלות הפיצויים לנפגעי התאונות תעלה – וזה תהליך שמתרחש ברגעים אלה ממש לנוכח העלייה במספר התאונות בישראל – גם מחירי הביטוח יזנקו.
הטרגדיה של ביטוח החובה היא לא כמה כסף מרוויחות חברות הביטוח על גבינו (וזאת, כפי שכחלון עצמו אמר, סתם חזירות) אלא התפיסה הכלכלית המעוותת שהולידה את היצור הקטלני הזה לפני 18 שנים. הפרטת ביטוח החובה וחלוקת השלל בין 13 חברות פרטיות גרמה לנזק בל ישוער ופשוט מאוד להבנה: מצב שבו חברות הביטוח אדישות לתוצאות הכלכליות של התאונות ולא אכפת להן כמה בני אדם נהרגים ונפצעים על הכבישים.
לו למשל הייתה חברה צדיקה אחת משקיעה בבטיחות בדרכים ומצמצמת את מספר הנפגעים - המרוויחות מן ההשקעה הזאת היו בעיקר המתחרות שלה, וזאת עבורה סיבה מספיק טובה שלא להשקיע בבטיחות. לו כחלון היה נמר אמיתי הוא היה מקים תאגיד ביטוח ממלכתי שירכז את כל ביטוח החובה וישלב בתוכו רשות לאומית חדשה לבטיחות בדרכים. על מנכ"ל תאגיד כזה תוטל משימה פשוטה: להשתמש ברווחי ביטוח החובה אך ורק כדי לצמצם את מספר הנפגעים וכן את עלויות הפיצויים והפרמיות למבוטחים, ולהפחית אותן ב־5% בשנה.
במקרה זה ניהול תיקי הביטוח יכול להישאר בידי 3־4 חברות שיזכו במכרז פעם בכמה שנים, כך שלא מדובר בבניית מנגנון חדש ועתיר עובדים. ריכוז מס הביטוח של כולנו בגוף אחד שמטרתו היא צמצום הנזק הכלכלי של תאונות הדרכים לא רק יחסוך מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל אלא בעיקר את חייהם של מאות בני אדם בשנה.