נעזוב לרגע את פיגועי הטרור ונתמקד ב"עם ישראל" ובאזרחי המדינה. אני רוצה לפתוח בשאלה לקורא: האם ידעת ש"בהשוואה למדדים הבינלאומיים של הדמוקרטיות, מדינת ישראל 'נמצאת במקום טוב באמצע' בקבוצת המדינות הדמוקרטיות"?
אם לא ידעת זאת, אז אני מפנה את תשומת לבך לעמוד 18 בדוח על מדד הדמוקרטיה הישראלית שפרסם לאחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה. שם, לאחר קביעה זאת (הנסמכת על "נתוני מידע מגוונים ועל חוות דעת של מומחים, שרבים מהם אינם חשודים בהטיה לטובת ישראל") מוסיפים מחברי הדוח המקיף את הדברים הבאים: "ואם כך, השיח הציבורי הכאוב והמיואש השכיח בארץ והתחושה הרווחת שמצבה של הדמוקרטיה הישראלית מידרדר ונמצא בשפל המדרגה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעיקר באמצעי התקשורת, הם כנראה לא לגמרי מדויקים לאור הממצאים הבינלאומיים ההשוואתיים". אין ספק שזהו ניסוח אקדמי עדין מאוד.
אני מניח שמרבית הציבור הישראלי לא ידע זאת, כי התקשורת ברובה הגדול לא דיווחה לו. לכן אביא לידיעה כמה דברים טובים ומרניני לב שמופיעים בדוח, כמובן בצד ליקויים ודברים לא טובים. למשל, 76.5% מהיהודים חושבים שמצבם האישי הוא טוב מאוד או טוב, כאשר 65.1% מהערבים חושבים כך; 84% מהיהודים כמו הערבים אינם רוצים לעזוב את הארץ, גם אם הדבר יתאפשר להם. זוכרים את היסטריית המילקי שפרצה כאן? את הדיווחים על נהירת המוני צעירי ישראל לברלין? את הכתבות על החיים הטובים בברלין? את זעקות השבר על הנוער שעוזב את ארצנו סותמת הפיות?
ועוד נתונים מעודדים: ל־88.1% מהיהודים יש תחושת שייכות למדינה, ו־86.1% מגדירים עצמם כציונים. במילים עבריות פשוטות, האתוס המרכזי של מדינת ישראל לא נשחק, חרף מאמצים בלתי נלאים של שמאל קיצוני לשחוק ולרסק אותו, חרף הפחדות אימים על חוסר הביטחון במדינה ואלף ואחת רעות חולות. והדבר היפה בעיני הוא שהציבור הזה יודע לבקר את כל הדברים הרעים שבמוסדות השלטון ולתת בהם אמון נמוך, ובו בזמן לאהוב לחיות במדינה.
אבל הנתון המטריד בעיני הוא שרק 32.8% מהאזרחים הערבים (לעומת 58.9% בשנה שעברה) חשים שייכות למדינה. ובו בזמן, וזה מרשים, יש להם יותר אמון בכמה ממוסדות המדינה מאשר ליהודים: בבית המשפט העליון, בקופות החולים (82.2%), בביטוח לאומי (65.3% לעומת 35.3% אצל היהודים) ואפילו במשטרה.
ולסיום השאלה השנייה: מי הם שלושת המוסדות התופסים את המקום האחרון בסולם האמון של הציבור? אין ספק שהציבור שמע וקרא על הכנסת וגם על המפלגות, אך בקושי שמע על התקשורת. לדעתי, שלושת הגופים הללו זכו בדין, ובצדק, במקומות האחרונים. במקום האחרון נמצאות המפלגות הזוכות אצל היהודים לאמון של 15.1% בלבד, קצת מעליהן התקשורת עם 32.8% אמון אצל היהודים (מול 51.1% הערבים), והכנסת עם 33.8% אמון. אכן זיבורית, בלשון ספרותית, לעומת העידית שזוכה לה צה"ל עם 93.4% אמון בציבור היהודי.
כללו של דבר, טוב לחיות בארצנו למרות הטרור הפלסטיני־ערבי המכה בה כבר 100 שנים.