בעוד יומיים תפקע כהונתו של ראש מלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) אמיר קין, ואם לא יקרה משהו ברגע האחרון, יהיה הארגון הביטחוני החשוב הזה ללא ראש רשמי. זאת בגלל מחלוקת קשה וקרב מרפקים מכוער שמתנהל בחודשים האחרונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון משה יעלון.
סלע המחלוקת הוא ניר בן משה, המיועד לתפקיד ראש מלמ"ב, שעבר את כל הליכי המינוי והאיתור הנדרשים והוא מועמדו של שר הביטחון. אלא שראש הממשלה נתניהו מסרב להביא למליאת הממשלה את אישור המינוי. בן משה הוא המועמד שבו בחר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, לאחר דיונים ארוכים של ועדת איתור בראשה עמד מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל. בוועדה היו חברים גם בכיר השב"כ לשעבר ומנכ"ל בנק ישראל, חזי כאלו, סגנית נציב שירות המדינה, איילה אושרי־גונן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, ויו"ר רפא"ל, אלוף במיל' אילן בירן. הוועדה בחרה, לאחר התלבטות, בניר בן משה, שהיה עוזר בכיר למנכ"ל משרד הביטחון ואיש מלמ"ב בעברו.
אלא שכאן העסק נתקע. בנימין נתניהו ביקש אף הוא לראיין את המועמדים, בהם היה גם סגן ראש השב"כ לשעבר, יצחק אילן, ולאחר מכן עיכב את הבאת הנושא לאישור הממשלה. חלפו שבועות, שהפכו לחודשים, ונתניהו המשיך לסרב להעלות את הנושא. מתישהו נפל בסביבתו של יעלון האסימון: ביבי פשוט מסרב למנות את בן משה. לא לגמרי ברור למה.
מלמ"ב הוא הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, המופקד על סודות המדינה ואבטחת מתקניה ומערכת הביטחון שלה, אבל יש לו גם זרועות ותפקידים חשאיים רבים נוספים. ראש מלמ"ב נחשב לתפקיד מקביל לראש מוסד ושב"כ. בחלק מפעילותו כפוף מלמ"ב למשרד הביטחון, אך יש גם סוגי פעילות שבהם הוא מדווח לראש הממשלה. עם זאת, על פי חוק, מי שמביא מועמד לתפקיד לאישור הממשלה הוא שר הביטחון. אמיר קין השלים קדנציה מלאה של שמונה שנים בתפקיד. הוא החליף את יחיאל חורב המיתולוגי, שהוביל את המלמ"ב תקופה ארוכה. לנוכח העיכוב במינוי מחליפו, הוארכה הכהונה של קין כבר פעמיים, אבל סבלנותם של בכירי משרד הביטחון נגמרה בשבוע שעבר וגם קין רמז כי ישמח להשתחרר. מנכ"ל המשרד, אלוף במיל' דן הראל, הודיע לקין שכהונתו לא תוארך פעם שלישית. פירוש הדבר כי ב־1 בדצמבר אמיר קין הולך הביתה, אבל אף אחד לא נכנס לתפקיד במקומו. ייתכן שימונה ממלא מקום זמני, עד שהמחלוקת תיפתר.
במשרד הביטחון הוחלט לא לוותר. בחדרים סגורים נמתחת ביקורת לא פשוטה על תפקודו של נתניהו, ואיש לא יודע מהם שיקוליו האמיתיים. ההערכה היא כי מדובר בכיפופי ידיים ובמאבקי כוח אסטרטגיים הקשורים בנושאים אחרים. העובדה שמשרד הביטחון ומשרד האוצר הגיעו בשבוע שעבר להסכם תקציב היסטורי, ללא שיתופו של ראש הממשלה, הרתיחה את נתניהו עוד יותר, וייתכן שדרבנה אותו להמשיך לטרפד את העברת מינויו של בן משה בממשלה. כך או אחרת, הסאגה הזו צועדת לקראת פתרון או עימות חזיתי.