ועידת האקלים של האו"ם תתקיים בצל הניסיון להתרומם ממתקפת הטרור בפריז

יורש העצר הבריטי, הנסיך צ'רלס, ידוע כפעיל בולט למען הסביבה כבר ארבעה עשורים. הוא נותן חסות לארגוני צדקה סביבתיים, מפעיל חווה משלו המבוססת על חקלאות אורגנית ונושא נאומים בכנסים על קיימות, מעבר למקורות אנרגיה מתחדשים והצורך במאבק נחוש לעצירת ההתחממות העולמית. סביר להניח כי ביום מן הימים, כאשר צ'רלס יהפוך לשליט החדש של הממלכה המאוחדת, הסוגיה הסביבתית תמשיך להיות בראש מעייניו.

על כן, לא מפתיע שכאשר ערוץ הטלוויזיה סקאי ניוז שידר ביום שני שעבר ראיון בלעדי ונדיר עם הנסיך מוויילס שהוקלט בתחילת החודש בבית קלארנס, מעונו של צ'רלס במרכז לונדון, הנושאים האקלימיים עמדו בלב השיחה וסיפקו גם כמה אמירות מפתיעות, אפילו שנויות במחלוקת.

כאשר נשאל הנסיך אם יש קשר ישיר בין שינויי האקלים לבין סכסוכים וטרור, הוא השיב בחיוב וציין כי "רק בשנים האחרונות הפנטגון באמת החל לשים לב לזה". הוא אף הצביע על מלחמת האזרחים בסוריה כדוגמה מובהקת לכך שלהתחממות העולמית "יש השפעה עצומה על מה שמתרחש כעת. אחת הסיבות המרכזיות לזוועה בסוריה, באופן מוזר למדי, הייתה בצורת שנמשכה כחמש או שש שנים, וזה אומר שמספר עצום של אנשים בסופו של דבר היו צריכים לעזוב את אדמתם", אמר.

הנסיך אומנם ביקש להציג את סוריה כעדות לכך שכבר לפני שני עשורים הוא ופעילים נוספים הזהירו כי אם העולם לא ייאבק בהתחממות העולמית, המאבק על מקורות המחיה יגרום לסכסוכים נרחבים ואלימים יותר. אבל דברי יורש העצר חוללו מיד סערה, כאשר כלי תקשורת בממלכה מיהרו למתוח ביקורת על המלך לעתיד. "הנסיך צ'רלס הטיל על שינויי האקלים את האחריות לעליית דאע"ש ולמשבר הפליטים", הכריז הצהובון "הסאן". "בצורת הובילה לעלייה בטרור: הנסיך צ'רלס מאשים את שינויי האקלים במלחמה בסוריה", הוסיף ה"דיילי אקספרס", בעוד ב"דיילי מייל" נכתב: "המשבר הסורי שמפיץ טרור ברחבי העולם נגרם משינויי אקלים, כך טוען הנסיך מוויילס".

גם הסנאטור ברני סנדרס, שמתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, סיפק אמירה דומה. "השינוי האקלימי קשור ישירות לגידול בטרור", אמר במהלך העימות הטלוויזיוני השני בין המועמדים, "ואם לא נפעל יחד ונקשיב למה שהמדענים אומרים, אנחנו נראה מדינות בכל העולם שנאבקות על כמויות מצומצמות של מים ועל כמויות קטנות של קרקע, ונראה את כל הסוגים של סכסוך בינלאומי".

יממה לפני דבריו של סנדרס, ויותר משבוע אחרי הקלטת הראיון עם הנסיך צ'רלס, אכן נוצר קשר בין המלחמה בסוריה והטרור, לשינויי האקלים, אבל באופן מזוויע שאף אחד לא חשב עליו. מתקפת הטרור המשולבת של דאע"ש, שהתרחשה בפריז ביום שישי ה־13 והותירה 130 קורבנות, אירעה כאשר בירת צרפת הייתה בעיצומן של ההכנות לאירוח ועידת האקלים השנתית של האו"ם.

יממה לאחר הפיגועים, כאשר האבל, התדהמה וחוסר הוודאות עדיין היו טריים, הבהירו בצרפת כי אחרי שהשקיעו במשך חודשים מאמצים דיפלומטיים על מנת להביא להצלחתה, אין להם כוונה לבטל את הוועידה הבינלאומית, והכריזו כי יבצעו את כל הסידורים הביטחוניים הנדרשים על מנת להבטיח את שלומם של עשרות אלפי המשתתפים. "כל מעשה אחר יהיה כניעה לטרור", אמר ראש הממשלה, מנואל ואלס.

כצעד תמיכה בצרפת, וכהתרסה מול הטרור, הודיעו יותר מ־130 ראשי מדינות כי הם מתכוונים להגיע לפריז לפתיחת הוועידה, שתחל ביום שני הקרוב. נשיא ארה"ב ברק אובמה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא סין שי ג'ינפינג, ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הם רק חלק מהמנהיגים שיתייצבו בעיר האורות. "חיוני מאוד עבור כל מדינה, כל מנהיג, לשלוח את המסר שהאכזריות של כמה רוצחים לא תעצור את העולם מלעשות עסקים חיוניים", אמר השבוע אובמה. הנסיך צ'רלס יהיה אחד הנואמים המרכזיים במושב הפתיחה.

למרות זאת, המצב הביטחוני והכוננות הגבוהה נתנו את אותותיהם. כחלק מהצעדים של מצב החירום במדינה בוטלו כמה אירועים פומביים שהיו אמורים להתקיים במקביל לוועידה, שתיערך במתחם סגור, כולל הפגנות המוניות של פעילים סביבתיים.

יאנוס פסטור, עוזר מזכ"ל האו"ם בנושא שינויי האקלים, הביע תקווה כי אף שהמנהיגים יעסקו לא מעט במאבק המשותף בטרור העולמי, הם יקדישו גם זמן רב להצלחתה של הוועידה החשובה. "מנהיגי עולם, בזה אחר זה, מאשרים שהם מתכוונים להגיע לפריז ב־30 בנובמבר, כי הם חושבים שזה אירוע חשוב", אמר. "הם יהיו שם על מנת לתמוך בשיחות האקלים. אנשים מתכוונים להגיע לפגישות האלה ולהראות את הסולידריות שלהם עם צרפת".

עוד לא מספיק

מתקפת הטרור בפריז התניעה מהלך בינלאומי להגברת המאבק הצבאי והפוליטי בקיצוניות האסלאמית בכלל, ובדאע"ש בפרט. אובמה ומנהיגים נוספים הזהירו כי מדובר באיום על כל העולם, ובמיוחד על החברות הפתוחות והחופשיות. אבל בעוד הטרור האסלאמי נחשב לאיום מידי, סוגיית ההתחממות העולמית נתפסה לא פעם רק כאיום עתידי על הדורות הבאים, כסכנה שעוד יש זמן לטפל בה. אבל המציאות הנוכחית מספקת תמונה אחרת, מדאיגה מאוד.

הארגון המטאורולוגי העולמי מסר ביום רביעי כי השנה הנוכחית צפויה להיות הכי חמה שתועדה עד כה, אחרי שבעשרת החודשים הראשונים של השנה עלו הטמפרטורות ב־0.73 מעלות לעומת הממוצע בשנים 1961־1990. בסך הכל עלו הטמפרטורות העולמיות בקרוב למעלה אחת לעומת העידן הטרום־תעשייתי בשנים 1880־1899, והמדענים מזהירים כי עלייה של יותר משתי מעלות צפויה להביא לשינויים אקלימיים בלתי הפיכים שיגרמו לאסונות של שיטפונות, סופות עוצמתיות, בצורות ממושכות, ובעיקר עליית פני הים.

על פי דוח שפרסם ביום שלישי המשרד של האו"ם לצמצום סיכונים של אסונות טבע, יותר מ־600 אלף בני אדם נהרגו ברחבי העולם כתוצאה מאסונות הקשורים למזג האוויר בשני העשורים האחרונים, והממוצע הוא 335 אסונות בכל שנה. "מזג אוויר ואקלים הם גורמים מרכזיים לאסונות, והדוח הזה מדגים שהעולם משלם מחיר כבד על כך", אמרה מנהלת המשרד, מרגרטה ווהלסטרום.

סקר של מכון המחקר פיו שפורסם בתחילת החודש, ואשר בדק את העמדות של תושבי 40 מדינות (כולל ישראל) על שינויי האקלים, הראה כי יש תמימות דעים כי לא מדובר באיום רחוק. 51% מכלל הנשאלים אמרו כי הם מאמינים שאנשים נפגעים כיום בשל שינויי האקלים, בעוד 28% אמרו כי הם סבורים שאנשים ייפלו קורבן לתופעות האקלימיות בתוך שנים ספורות. יותר מ־50% מהנשאלים ב־39 מדינות ציינו כי הם מוטרדים מכך ששינויי האקלים יפגעו בהם עוד בימי חייהם, ו־40% ברחבי העולם אמרו כי הם מודאגים מאוד שזה יקרה.

לנוכח כל זאת, מוטלת על כתפיהם של המנהיגים ושל כל המשתתפים מיותר מ־190 מדינות וארגונים בוועידת האקלים ה־21 של האו"ם, שתימשך עד 11 בדצמבר, משימה קריטית וכבדת משקל: לעמוד ביעד של השגת הסכם בינלאומי מחייב על צמצום פליטת גזי החממה המזהמים ברחבי העולם החל משנת 2020.

בחודשים האחרונים הגישו מרבית מדינות העולם את ההתחייבויות וההצהרות שלהן בדבר כוונתן לצמצם את פליטת גזי החממה. ארה"ב, אחת משתי המדינות שפולטות את כמות המזהמים הגדולה ביותר, הכריזה כי היא מתחייבת לצמצם את הפליטה ב־%26־%28 לעומת רמות הפליטה ב־2005. סין, שניצבת במקום הראשון ברשימת המזהמות, סיפקה הצהרה ראשונה מסוגה כי תחל בצמצום פליטת גזי החממה החל משנת 2030, אז יגיעו הרמות לשיא.

גם האיחוד האירופי הודיע כי המדינות החברות בו מתכוונות להביא לצמצום כולל של לפחות 40% עד 2030 לעומת הרמות של 1990. התוכנית שאישרה ממשלת ישראל בספטמבר האחרון מציינת כי פליטות גזי החממה תופחת ב־25% עד 2030 באמצעות צמצום צריכת החשמל, ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות וצמצום הנסיעה בכלי רכב פרטיים.

האם זה יספיק? לא בטוח בכלל, אבל זה יותר טוב מכלום. מדענים ציינו כי אם ההתחייבויות אכן ייושמו במסגרת הסכם חדש, הטמפרטורות ברחבי העולם יעלו עד שנת 2100 ב־3־2.7 מעלות מעל הרמה של טרום העידן התעשייתי. אבל ללא הסכם, ועם רמות הפליטה הנוכחיות, מובטח שהטמפרטורות ירשמו עלייה של חמש מעלות.

זיכרונות מקופנהגן

בעוד שאלת רמות הפליטה נראית כסוגיה פתירה שאפשר להתמודד עמה, הנושא שעלול לגרום למתיחות הכי גדולה בשיחות הוא עד כמה המדינות המפותחות, אלה שגורמות לזיהום, יסייעו מבחינה כלכלית למדינות העניות להתמודד עם האתגרים של שינויי האקלים, שפוגעים בהן יותר מכל. לפני חמש שנים הוקמה הקרן האקלימית בחסות האו"ם, שנועדה לסייע למדינות מתפתחות להתאים את עצמן לשינויי האקלים, אולם על אף היעד לגייס תרומות של 35 מיליארד דולר עד החודש שעבר, בפועל הסכום עומד על 2.6 מיליארד דולר בלבד. כעת דורשות המדינות העשירות כי גם הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית והמגזר הפרטי יסייעו במאמץ הכלכלי האדיר.

הסיוט הגדול ביותר שממנו חוששים כולם הוא חזרה על תסריט ועידת קופנהגן לפני שש שנים. גם אז התכנסו מנהיגי העולם בבירת דנמרק מתוך כוונה לחתום על הסכם מחייב שיחליף את ההסכמות של פרוטוקול קיוטו משנת 1992 - שלראשונה גיבש הסכמה מחייבת מצד מדינות העולם לקביעת יעדים לצמצום פליטת גזי החממה עד שנת 2012.

בפועל הפך הכינוס בקופנהגן לזירת התגוששות בין המדינות המפותחות לבין המדינות המתפתחות, בלי נכונות אמיתית להתחייב לרמות של צמצום גזי החממה, ובצל המשבר הפיננסי העולמי שהקשה על היכולת להתחייב להשקעות כספיות במטרה להתמודד עם האתגר. במקום זאת, פורסמה הצהרה כללית שבה הדגישו המנהיגים כי "שינויי האקלים הם אחד האתגרים הכי גדולים של זמננו", וכי "אנחנו מסכימים שקיצוצים עמוקים בפליטות הגזים העולמיות דרושות בהתאם למדע", אבל ללא החלטות מעשיות.

גם אם יושג הסכם, עדיין ישנו ספק רב אם הוא יגיע לכלל יישום - כאשר העיניים מופנות בעיקר לעבר ארה"ב. אחת הסיבות העיקריות שמנעו מפרוטוקול קיוטו להגיע לרמות צמצום הפליטה הנדרשות הייתה סירובו של ממשל בוש להביא את ההסכם לאישור הסנאט, כמתחייב בחוקה, מאחר שטען שהוא אינו הוגן כלפי ארה"ב. כל הסכם שעליו יחתום הממשל האמריקאי כיום יצטרך לקבל את אישורו של קונגרס רפובליקני - ואולי אף בית לבן רפובליקני החל מעוד שנה - וגם השבוע הכריזו הרפובליקנים בבית הנבחרים כי הם מתכוונים לחסום את תוכניתו של אובמה להעניק שלושה מיליארד דולר לטובת קרן הסיוע הכלכלית.

הצהרות המועמדים הרפובליקנים מלמדות כי הם לא ממש מתכוונים להקדיש להתחממות הגלובלית מקום גבוה בסדר היום שלהם. דונלד טראמפ, שכרגע מוביל בסקרים, אמר לא פעם כי הוא חושב שסוגיית שינויי האקלים היא "שטויות" וכי יש צרות גדולות יותר. הסנטור מרקו רוביו הכריז כי "אמריקה היא המדינה הכי גדולה בעולם, בהחלט, אבל אמריקה היא לא כוכב לכת", ועל כן אינה צריכה לקדם מדיניות "שאינה עושה דבר כדי לשנות את האקלים שלנו". הסנטור טד קרוז טען בחודש שעבר כי "שינוי אקלימי אינו מדע, זו דת. רק תסתכלו על השפה".

בבית הלבן הבהירו השבוע כי "ארה"ב רוצה לראות הסכם שהוא גם שאפתני וגם ניתן ליישום". "יהיו הרבה עליות ומורדות במהלך ימי הפסגה בפריז. אני חושב שכל המשתתפים יודעים שההימור גבוה", אמר דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט. "לעולם יש הזדמנות לעשות משהו חשוב כדי להילחם בשינויי האקלים ולצמצם את פליטת הפחמן, בדרך שתהיה לה השפעה חיובית על בריאותם של הילדים ועל הכלכלה שלנו".

דווקא הנסיך צ'רלס הודה בראיון לסקאי ניוז כי הוא חושש שגם הפעם הוועידה תסתיים בלי תוצאות. "היו כבר הרבה ועידות כאלה שהתקיימו לאורך השנים", אמר. "לא הייתי בכולן, אבל הייתי בקופנהגן ב־2009 והיא הסתיימה באסון, שלמען האמת היה טרגדיה טוטאלית כי איבדנו את כל השנים האלה. יש עוד הרבה מה להשיג".