לא הייתה דרך מתאימה יותר מצדו של מבקר המדינה להוכיח לנו עד כמה הוא מתעסק בזוטות ובהבלים, מאשר לפרסם את הדוח שלו על מערכת הבחירות ביום שבו מוגש כתב אישום על קבלת שוחד במיליונים נגד השר לשעבר בנימין בן אליעזר. 
 
המטרה המרכזית שלשמה בא לעולם הדוח שפרסם אתמול משרד המבקר הייתה להצדיק את קיומו של המשרד הזה, להצדיק את העסקתם של מאות עובדיו, להצדיק את מאות המיליונים שאנחנו מבזבזים כבר שנים כדי לממן את המשכורות של מי שלא תורמים כמעט כלום לניקיון הציבורי ומטרידים אותנו ואת המועמדים לכנסת בביקורת נוקדנית ומטופשת שעוסקת בפרטי פרטים בלתי חשובים בעליל. אילו היה מעל משרד מבקר המדינה מישהו שמבקר אותו עצמו, חלק מאגפי המשרד היו נסגרים על בריח כבר מזמן.
 
רוצים להבין עד כמה מטומטם העיסוק חמור הסבר שלנו בדוחות המבקר שנוחתים על ראשנו אחרי כל מערכת בחירות למפלגה, לכנסת או לעירייה? הנה דוגמא קטנה. הוראות מבקר המדינה למתמודדים בפריימריז מחייבות כל מועמד לשלוח אליו כל מודעה שפרסם בכל מקומון נידח, כדי שהמבקר יוכל להתרשם ממנה. למודעה הזו - כל מודעה ומודעה - יש צורך לצרף גם העתק של ההזמנה לפרסום מהעיתון, פירוט לגבי גודל המודעה, כמה עמודים הוזמנו ממנה, כמה פעמים היא חזרה על עצמה וכמה עלתה, כולל צילום פקודת התשלום וצילום ההמחאה. 
 

המבקר רוצה גם דיווח מדויק על כל שלט חוצות שפרסם כל מועמד בכל מפלגה. הוא רוצה לדעת איפה בדיוק נמצא שלט החוצות, מה גודלו ובאילו תאריכים בדיוק פורסמה בו המודעה. כך גם לגבי סקרים, כך לגבי כל דבר. המועמד ארגן כנס בחירות? חוג בית? שילם למישהו שיפיק עבורו את זה? המבקר לא מסתפק בתיעוד התשלום למפיק האירוע. הוא רוצה אסמכתאות שיוכיחו לו כמה מתוך הסכום הלך לסנדביצ'ים וכמה עלתה התאורה.

הכל עם העתקים, ולכל נושא נדרשת תיקייה נפרדת. כן, כן, קראתם טוב. המועמד שילם ליחצ"ן? המבקר רוצה פירוט מדויק מה עשה היחצ"ן עבור כל שקל. הוא הכין את המועמד לראיון ברדיו "לב המדינה"? שוחח עבורו עם עיתונאים כדי לספר להם כמה הוא גדול? סידר לו כתבה מחמיאה ב"נס ציונה שלנו"? הכל צריך להיות מדווח. ומה יקרה אם עבר המועמד על משהו מכל זה? יש לו סיכוי לא רע לככב בדוח המבקר.
 
בשיא הרצינות, שמישהו יסביר לי למה משרד ממשלתי עם מאות עובדים צריך להתעסק עם הקשקוש המטופש הזה. סיפר לי חבר, שניהל קמפיין של מועמד זוטר באחת המפלגות, כיצד שתי נציגות ממשרד מבקר המדינה ישבו אצלו במשך חצי יום כדי לעבור על הניירות. תגידו, נפלנו על הראש? לא עדיף כבר להעסיק את עובדי משרד המבקר בעבודות יזומות בקק"ל?
 
מישהו מבין כמה כסף וכמה כאב ראש יכולנו לחסוך בלי השטויות האלה? אתה מסתכל על מבקרי המדינה לדורותיהם, שופטים חשובים, ולא מאמין שזה מה שהיה להם לעשות ושזה השימוש הכי מוצלח שהם מצאו לעשות בכספים היקרים שלנו. 
 
אז יפה שהמבקר גילה שהשר חיים כץ השתמש בעובדי התעשייה האווירית כדי להיבחר. באמת לא ידענו את זה בלעדיו. אבל לכו אחורה מהיום ועד לאן שתרצו, ותבדקו מה קרה למי שהמבקר תפס אותו עם בעיית דיווח כלשהי או עם חוסר התאמה בניירות. כלום אחד גדול.
 
על העלמת מסמכים ואסמכתאות בהיקפים של מיליונים, מפלגות נקנסו עד היום במאה או מאתיים אלף שקלים, קנס שרק שכנע אותם עד כמה ההחלטה שלהם לצפצף על המבקר הייתה נכונה ומשתלמת. 
 
אז מה צריך לעשות? להחליט על כמה עקרונות שחשוב להתרכז בהם. מגבלת תרומות, שקיפות של שמות התורמים, ואולי עוד סעיף אחד או שניים. זהו. זה לא עניינו של מבקר המדינה אם המפלגה רוצה לבזבז את התקציב שלה על הופעה של שרית חדד באירוע השקת הקמפיין או שהיא מעדיפה לשרוף אותו על שלטי חוצות בכפר חב"ד. ממש כמו שאין דבר יותר הזוי מהקביעה שלו שמודעת תעמולה בעיתון לא תעלה על גודל מסוים ושהמועמד חייב לדווח לו אם המודעה פורסמה בצבע או בשחור לבן.

ומה קורה אם מועמדינו ינסו לגנוב בחירות או לשלם שוחד למצביעים? פשוט מאד. בשביל זה יש משטרה. 
 
ועכשיו, אחרי שכולנו מירקנו את מצפוננו, חבטנו בח"כ שהוציא אלף שקל יותר ממה שאישר לו המבקר ובח"כית שדיווחה על אלפיים פחות ממה שעלה לה באמת להדפיס את החולצות שעליהן מתנוסס הפרצוף שלה, הגיע הזמן לקרוא למבקר המדינה להתחיל לטפל בדברים החשובים באמת ולגאול אותנו מהריטואל המיותר והטרחני הזה שלו אחרי כל מערכת בחירות.